לואי ישב ליד מיטתו של הארי כששמע את הילד מתחיל להתעורר.
"לואי?" לואי תפס את ידו שוב ונישק אותה. "כן, מותק, אני כאן. אני כאן ואני אוהב אותך כל כך, מותק." הארי ייבב בשקט.
"לואי, אני מצטער שאני תינוק. אני יודע שאתה לא רוצה לצאת איתי יותר. אתה לא צריך להישאר כאן." לואי קימט את גבותיו.
"בייבי, כמובן שאני רוצה להישאר. אני לא רוצה להיפרד ממך, אני אוהב אותך. טעיתי, זאין טעה. אתה לא תינוק. אתה כל כך מושלם. כל כך מושלם, מותק. כל כך פחדתי שאני הולך לאבד אותך. לא אוכל להמשיך בלעדיך." הארי הביט בו.
"את וזאין עשיתם סקס?" לואי הניד בראשו במהירות. "לא, לאב, לעולם לא הייתי בוגד בך. את רוצה לדעת משהו מצחיק? כשזאין ניסה להכניס אותי למיטה כדי ללכת לישון, הוא ניסה להוריד לי את המכנסיים וחשבתי שהוא רוצה לנסות משהו, אז עצרתי אותו ואמרתי לו שאני לא יכול לבגוד בך. עד כדי כך אני לא רוצה לעזוב אותך." הארי הביט בו, חיפש את מבטו כדי לראות אם הוא דובר אמת.
"גם אני אוהב אותך, לואי. פשוט הייתי כל כך אבוד ולא היה לי מושג מה לעשות. אז החלטתי לקפוץ. אני כל כך מצטער שהפחדתי אותך." לואי הביט בו בעיניים מלאות אהבה.
"הו, בייב, את לא צריכה להתנצל. בואי פשוט נתכרבל? בסדר." הארי הנהן והתכופף במיטה. לואי החליק לידו, נזהר מכל המחטים והצינורות, ואז משך את הילד אליו.
השניים נרדמו, עייפים מהלילה הארוך שלהם.
לואי התעורר מעט מאוחר יותר והתיישב ושפשף את עיניו. הוא נבהל כשראה את אן יושבת על כיסא מול המיטה. "אן, היי. מתי הגעת לכאן?" אן הרימה את מבטה מהספר שקראה. "לפני כשעה. בדיוק קראתי. הוא בסדר?" לואי הרחיק קצת שיער מפניו של הארי.
"הרופא אמר שהוא יהיה בסדר גמור, כל עוד הוא נרגע." אן הנידה בראשה.
"לא, יקירי, הוא בסדר?" לואי פתח את פיו "אוי. אני חושב שהוא משתפר. הוא סיפר לי על זאק.(האקס שהתעלל בו נפשית ופיזית*) אני מרגיש נורא, אבל אני חושב שאני יכול לעזור לו להרגיש בטוח. אני לא רוצה שהוא יפחד ממני". אן הנהנה. "כשהוא וזאק היו ביחד, בקושי שמתי לב אליו. אני חושבת שבגלל זה הוא הלך לזאק. ממש נאבקנו אז בשביל כסף ותמיד עבדתי. אף פעם לא ביליתי איתו. לא ביליתי איתו. אני לא שמתי לב לחבורות כי אף פעם לא ראיתי אותו. רובין אמר לי שזו לא אשמתי שהתעללו בו, אבל בנפשי זה הרגיש כך. הוא התחבר לזאק כי לא הענקתי לו את תשומת הלב שהוא צריך. תראה זה מחזיר אותי לזמן שבו הוא הוכנס לבית החולים אחרי זאק. הוא היה בתת משקל חמורה והוא היה לבן כמו קיר וכחול כולו ממכות. אני לא מאמינה שנתתי לזה להיות כל כך גרוע. אבל, זה לא היה אשמתו. זו הייתה של זאק. רק ניסיתי לטפל במשפחה שלי. אז זה מה שאתה צריך לעשות. אתה צריך להבין שאולי זה מרגיש כאילו זו אשמתך, זה לא. הארי צריך עזרה רצינית, אל תרגיש רע. זה עמוק יותר מסתם כמה מילים מרושעות שנאמרו במהלך ויכוח. זו טראומה עמוקה ורגשית, שלא אתה ולא אני יכולים להתמודד איתה."
לואי הנהן והמשיך ללטף את שערו של הילד, נמנע מלפגוע בתפרים בקו שיערו.
"אני באמת אוהב אותו. הוא כל כך מתוק ואני רוצה להיות שם בשבילו לא משנה מה. הוא טהור מדי בשביל העולם הזה". אן חייכה. "אני יכולה להגיד לך שאכפת לו ממך. פגשתי את זאק רק פעם אחת, אבל אני באמת יכולה לראות את ההבדלים ביניכם. אתה מתייחס אליו כמו שצריך ושומר עליו בריא. גם שמתי לב שהוא התחיל לאכול הרבה יותר מאז שהתחלתם לצאת ואני כל כך גאה בו. הוא נראה כל כך שמח איתך." לואי דמע למשמע דבריה.
אן הייתה אישה מדהימה והיא גידלה בן מדהים.
לואי הרגיש שהארי זז לידו והוא זז קצת כדיי שיהיה להארי יותר נוח, רצה לוודא שהוא לא פוגע בילד. הארי יילל ותפס את החולצה של לואי בידו הקטנה.
"היי, מותק. ישנת טוב?" הארי פלט עוד יבבה. "כואב החזה." לואי שפשף את זרועו של הארי בצורה מרגיעה.
"מותק, את רוצה עוד תרופות נגד כאבים?" הארי הנהן ברחמים. "בסדר, בייב, אני אתקשר לאחות." לואי שלח יד אל כפתור השיחה ולחץ עליו, ואז הניח אותו בחזרה על המגש שליד המיטה. האחות הגיעה כמה רגעים לאחר מכן, מזרק מלא בידיה.
האישה ניגשה לצד המיטה של הארי ומשכה את זרועו של הארי בעדינות מהשמיכות.
"לאב, אתה תרגיש קצת קרירות ואז זה יתחיל להשתפר, בסדר." הארי הנהן בישנוניות. האישה טפחה על זרועו ואז הלכה לבדוק את המדדים שלו. הכל היה תקין, חוץ מהדופק שלו, שהיה קצת גבוה. האחות פשוט הנידה בראשה על זה.
"כנראה בגלל שהוא שוכב במיטה ליד החבר שלו. זה יגרום לדופק שלי לעלות".
היא רשמה הכל בתרשים שלו ואז יצאה מהחדר ואמרה להם שהיא תחזור לקראת ארוחת הצהריים לבדיקה נוספת.
YOU ARE READING
YOU WILL BRING ME HOME {l.s Translated}
Fanfictionהארי הוא סטודנט מעט פופולרי בן 16 בבית הספר לבנים ווד קרסט. לואי הוא ילד חדש, בן 18 עם בעיות פחד קלות. הארי עוזר ללואי לקבל את עצמו כמו שהוא והם מתאהבים, אך בדרכם נובעות גם בעיות. All writing rights go to @the_feminist_thumb All binding rights g...
