חצויים? הוגוורטס? פחחח נגיד *גמור**

מפלצת? אופס זהירות מהחרב!

התמונה קורעת אותיייי😂😂😂😂
ועכשיו.... במחיאות כפיים סוערותתתת לפרק!!!

נ.מ ניקו
הגיע הזמן לאתגר השלישי, והראש שלי עסוק במשהו אחר, נחשו במה.
ויל, שאין לא בעיה עם תשומת לב, עשה מעשה.
אני לא יודע אם טוב או רע, אבל זה לא יוצא לי מהראש!!
עדיין הייתי אדום טיפה, וגם ויל. אוף איתו.
הוא חשוב לי, מאוד. הוא.. מנשק טוב על הלחי, הנשיקה החמימה, שנערכה בערך 10 שניות, שהרגישו כמו נצח. במובן הטוב כמובן.

אני אוהב אותו והכל (בתור ידיד ורופא!!) וכיף לי איתו, אבל אני לא מוכן למקרה כמו עם פרסי. לא. פשוט לא.

החזקנו ידיים, בעוד קלאריס התחילה
להסביר:''אז ככה, אתם עומדים להכנס לתוך היער, יש שם מלכודות שתצטרכו לנטרל וללחוץ על הכפתור שעליהן- אחרת הניקוד לא יחשב. מפלצות מביאות בונוס ואנחנו גם נתצפת מלמעלה, להסתכל עליכם.''

נזכרתי בקולות שויל שמע באתגר הראשון, כשרצנו.
''ויל, תנסה לשמוע שוב את הקולות.'' לחשתי לו, וזה הנהן בהבנה.

מישהו מביתן ארס הזניק, ראיתי שאנבת' פרסי ליאו ופייפר עוד במשחק, כנראה אצטרך להלחם בהם בשלב האחרון... זה יהיה קשוח..

הגענו ליער. השעה הייתה בערך 17:00 אז היה די מואר וחמים.
דילגנו מעל מכשול אחד- חבל דק מאוד בגווני הסוואה, שבקושי היה אפשר לראות.
הייתה לי הרגשה שהוא לא נועד רק שיתקלו בו.
לחצנו על הכפתור והמשכנו הלאה.
ראינו עוד זוגות, ולפתע ראיתי את אנבת' ופרסי.
''בוא, נהיה איתם גם קצת,'' אמרתי לויל, שהתקדם אליהם.
התקרבתי גם והם נופפו לשלום.
''מה קורה אחי?'' אמר פרסי, וטפח לי על הגב.
''אנחנו בסדר, מנטרלים דברים בדרך.'' אמרתי עם חצי חיוך.
פעם, הפרצוף הזה היה גורם לי לסחרחורת הסמקה ולטבוע בעיניים. עכשיו אני רואה רק חבר טוב, ובן דוד- בערך.

המשכנו להתקדם ביחד, ממשיכים להתקרב לסוף.
עברה בערך כחצי שעה או ארבעים דקות, וכבר ראינו את הצד השני.
בינתיים ניטרלנו בערך 18 מלכודות, חלקן קשות חלקן פחות.
התקדמנו לסוף ופתאום, דווקא עכשיו, באה מפלצת.
כמה נחמד!

''מפלצת? אופס, זהירות מהחרב''. שמעתי את פרסי מתלוצץ.
ויל הוציא חץ וקשת, וירה חץ שנחת בדיוק בבטן שלה.
החץ התחיל להשרף ולנזול, בחנתי את המפלצת בעוד ויל נראה המום.
היא הייתה בערך פי 3 וילים (ויל ברבים) שמנמנה, קוצים חדים כתער וכנראה רעילים כיסו את כל גבה, מהפה שלה נזל חומר סמיך ואדום בהיר, לא דם.
הייתה לה רגל אחת מלחיצה ושעירה, ואחת אחרת מלאה דם, היא בטח נתקלה בעוד כמה חצויים.

פרסי שלף את אנקלוסמוס ובמקום לתקוף מהבטן, איפה שויל עשה, החליט לנסות מהרגליים.
אומנם החרב לא נזלה לשלולית, אבל עשתה רק שריטה קטנה.
הוצאתי את חרב הסטיגאי  שלי, פגעתי לה בראש עם כת החרב, לוודא שלא קורה משהו, והתחלתי לתקוף.
אנבת' הוציאה את עצם הדרקון, פרסי שיסף ו-ויל ירה חצים במהירות.
נראה לי זאת בגדול המשמעות של 'עבודת צוות'.
המפלצת שאגה וחשפה ניבים חדים למדי, והפכה לאבק מפלצות.