חצויים? הוגוורטס? פחחח נגיד *גמור**

פצצת קרפדות. יום רגיל.

נ.מ ליאו

שמתי את הפצצת סירחון-זיקוקי-קרפדות במשרד של גברת ורודי.
הו, היא עומדת לשלם על שהיא הגיעה לכאן.

תנו לי להסביר, רבותיי.
אני והתאומים הכנו את ה- פצצה בשבילה. תרתי משמע, כן, אני יודע מה זה אומר.
מחר, בערב, עומדת להתפוצץ במשרד של הקרפדה פצצת סירחון, שבפנים יש שיקוי שהופך לקרפדות את כל מי שמריח ממנו עם, זיקוקים שמראים את הפרצופים שלי ושל התאומים, דא.

וזה בדיוק בשעת התה שלה! מתיחת כל הזמנים.
עמדתי לצאת, מוכן כשמשהו יתפקשש להפיל את האשמה על התאומים ונתקלתי בניקו במסדרון.

בכנות, אני לא יודע מה איתו.
ברור לגמרי שהוא חושב שאפולו יותר לוהט ממני. וזה אפילו לא הגיוני!
אבל הילד אדיר, וזקן אבל צעיר.
דיברנו קצת, ואמרתי לו להתרחק מהאזור, חבר טוב שאני.

''הציפור בקן, אני חוזר, הציפור של מאמא בקן.'' אמרתי לתאומים. הי, לא לשפוט, בכל מבצע יש שמות קוד משלו.
שלי היה גרב חמוצה. אני חייב להוסיף, הגרב שלי ממש מתוקה! יש כאלה שיגידו אלוהית! ברצינות, תשאלו את ניקה.

בכל אופן, שמעתי אותם מחליפים כיפים והלכתי להסתובב קצת, להבין איזה עוד משחקים ובניות אפשר לשחק כאן.

התמונות מדברות, טרף קל למתיחה.
ראיתי שני ילדים מתנשקים. (ה.כ לא ויל והזאתי) הייתה לי צביטה בלב, זה כאילו חזרתי להיות גלגל שלישי שוב.
למען השם אפילו לניקו יש מישהו העיוורים האלה!!
ו.. אשת החלומות האמיתית נמצאת אי שם באוגיגיה.. הבטחתי שאני יחזור. הבטחתי. ובמקום זה אני תקוע במקום המעפן והמוזר הזה עם נבואה.
הידד!

זה לא המקום לזה. הדחקתי את המחשבות שהרגשתי שעיניי נהיו רטובות, והמשכתי עד שחזרתי לחדר המועדון, מאוחר. מאוד מאוחר.
ופילחתי אוכל מהמטבחים, הודות לתאומים.

''היי אחי! איפה היית?''
שאל ג'ייסון.
''אתה יודע, הדברים הרגילים- מפציץ מורות, משגע ת'בנות, קצת גרביים פה ושם.. הדברים הרגילים.''
אמרתי, עם חיוך שבאמת היה אמיתי.
''טוב, נקווה שלא הסרחת את העולם עם הגרביים שלך''. אמר אקוומן.
''הי, תדע לך שלגרביים שלי יש ביקורות טובות מאוד! תשאל את מה שמה'' עניתי, עם חיוך שחצני. כל כך כיף מידי פעם פשוט לדבר איתם.

''הי מישהו חסר.. הא! איפה סולאס?'' אמרתי, נוקש באצבע כשנזכרתי.
''הוא אמר שהוא יוצא להתאוורר, משהו קרה בינו לבין ניקו. על בטוח.''
ענתה אנבת', שבאמת נראה שתהתה איפה הריבים הקטנים של הצמד.
''טוב, אז למה אתם מחכים אנשים! תתחילו לתכנן, זוז זוז זוז,'' צעקתי לעברם. מזל שהיינו לבד, כולם היו למעלה במעונות.

הם צחקו מעט, והמשכנו לדבר עד שהיינו מותשים.
הלכתי לפוף הגדול והנוח, שומע צעדים. ראיתי את ויל נכנס ונראה.. מעוצבן?
אני באמת לא קולט אותו.
ו.. נרדמתי. כן, פשוט נרדמתי והסיוט התחיל.