חצויים? הוגוורטס? פחחח נגיד *גמור**

כאב בטן

נ.מ ניקו
עדיין חשבתי על הנשיקה ה'סוערת' מאתמול.
ידעתי שויל חושב על אותו הדבר לפי המבט החולמני על פניו, ואיך רציתי להרגיש כך שוב..

אבל אז דמבלדור כיחכח בגרונו והקפיץ אותי, בעוד ויל משלב את אצבעותינו ומגחך עליי.

ראיתי מי מאחוריי, הקרפדה המעצבנת ומקגונגל.
הוא סימן להן לבוא אליו, והן מיהרו בלי הסברים לכל המבטים התוהים והמבולבלים.

''בוקר טוב תלמידים, אתם כנראה מבולבלים מעט.
יש לי עניין דחוף לטפל בו, המשך היום יהיה רגיל, חזרות לנשף בשעה ראשונה ושנייה.''

הוא הודיע, ואני נאנחתי.
אני לא יכול להגיד שזה לא היה כיף, חטפתי תנומה על ויל בעוד הוא חשב שאני לא יודע לרקוד. ביאנקה... ביאנקה ידעה לרקוד. רוב הזמן לא היה לה בן זוג, אז אני הייתי הקורבן.
ביאנקה. הרבה זמן לא חשבתי או ביטאתי את השם. זה כל כך מוזר פתאום לחשוב עליה...
היא הייתה מדהימה, וטיפלה בי... הרבה יותר מדי שנים. וכשהיא עברה לציידות, לא ידעתי מה לעשות. זה הרגיש כאילו היא נטשה אותי, ואז הכל קרה כל כך מהר והיא.... היא... היא איננה. כעסתי על כל העולם, ובעיקר על פרסי. ה-הוא הבטיח שישמור עליה אבל היא, היא כבר לא כאן.
אבל זה, כל זה, שייך לעבר.אני כבר לא כועס על פרסי או על ביאנקה. פעם הייתי עצוב על זה, או תוהה מה היה קורה אם היינו נשארים בקזינו לוטוס. עכשיו, טוב, אני עדיין עצוב ועצבני אבל.. עברתי שלב והמשכתי הלאה.

''הי, אתה בסדר?'' ויל שאל, בעוד אצבעותינו עדיין שלובות.
''כן, הכל בסדר'' עניתי, מנסה לא לגרום לו לחשוש והתיישבתי לידו בשולחן. הוא אומנם לא נראה משוכנע אבל לא חיטט, זה אחד הדברים שאני הכי מעריך בו.

''היי חבר'ה'' הרמיוני באה, והחזרנו לה בוקר טוב.
''היי, מה קורה?'' הארי הגיע וישב ליד רון שכבר טחן בכמויות, כרגיל.
''רגיל, מי הבני זוג שלכם לנשף?'' ליאו שאל.
הייתה לי תחושה שהוא רוצה ללכת, אבל לא יודע עם מי. מצד שני יש את קליפסו, זה שקוף עליו לפי מה שג'ייסון סיפר, ומצד שני יש את ההנאה והריקודים. זה בטח שבר אותו, ואני יותר ממכיר את ההרגשה של לבחור בין שני צדדים.

''ג'וי, שנה מעלינו וברייבנקלו, ענתה הרמיוני עם חיוך קטן. ראיתי את המבט המעוצבן בעיניו של רון למשמע השם. ''לנו אין עדיין'', אמר הארי ומושך את תשומת הלב.
''ואני לא חוזר על שנה שעברה'' ענה רון, עם שאריות אוכל בפיו ולהרמיוני היה מבט קר בעיניים.

לא רציתי לחטט, אז לא שאלתי. אבל בחיי מה הסיפור של השניים?
''טוב, אתם עוד תמצאו לכם. ואתם,'' הצביעה לעברינו, ''עם מי אתם? נגיד שאנחנו לא יודעים'' אמרה עם חיוך קל.
פרסי נישק את אנבת' בעדינות, והצביטה החזקה שהייתה בלב פעם, נעלמה ממזמן.
פייפר וג'ייסון קרנו, ופרנק והייזל שמו ידיים לאורך הכתף אחד של השני.
אני שמח בשביל הייזל, מאוד.