חצויים? הוגוורטס? פחחח נגיד *גמור**

'בוא-נילחם'

נ.מ ויל

איך אני אמור להילחם מולו?
הוא טוב ממני, בהרבה.
פרטתי על המיתר, והגיטרה מיד השתנתה לחרב מזהב טהור, קלילה ונוחה.

ההבעה של ניקו הייתה תערובת של 'מה-אני-אמור-לעשות' ושל 'בוא-נילחם' ושלי הייתה של בלבול אחד גדול.

עמדנו אחד מול השני, הוא עם חרב הסטיגאי שלו ואני עם חרב הזהב.

עשיתי צעד איטי לעברו, ואמרתי, מנסה להתעלם מהעיניים שצופות בנו:''בהצלחה, לא שתצטרך את זה'' הוא חייך חיוך קטן, והרים את חרבו תוך ריצה לעברי.

התחמקתי בקלות, שם לב שהוא לא באמת נלחם והחלטתי לשחק במשחק.

הצלבתי את החרבות שלנו בקול התנגשות, ו'החלקתי' מעט שייראה כאילו הוא הדף אותי לאחור.
הצלפתי עם חרבי באוויר מתחתיו והוא קפץ בתזמון מושלם, כאילו על פי סימן הזמן נהיה איטי יותר, השמיים בחוץ נהיו אפורים, וראיתי את דמבלדור רץ לעברינו ואומר לנו להפסיק את הקרב ולחזור לחדר האוכל.

בתגובה, ניקו קפץ עליי והחל לנסות לשסף אותי עם חרבו.
''מה נכנס בך?'' צעקתי, מבולבל ודואג.
הבטתי לעיניו וראיתי שנהיו שחורות. ממש שחורות.

''ויל סולאס'' אמר קול שבהחלט לא נשמע שלו. הוא נשמע... נחשי?

אני התרחקתי ממנו במהרה, והוא החל לרדוף אחריי בזירה.

הוא הצליף עם חרבו וכמעט פגע בי, בעוד הקוסמים מנסים לתפוס מרחק, ולעזור מה שלא עבד.

הוא הצליף עם חרבו לעבר הרצפה ומעדתי, הוא עמד מעליי והרים את חרבו בנסיון לגמור את זה, וקמתי במהירות. הוא נשאר עם החרב למעלה, וראיתי אותו מנענע את ראשו.
''ד-דיי'' הוא פלט חלושות, ויכולתי להשבע שראיתי את השחור בעיניו דועך מעט.

הוא נלחם בזה. שביב של תקווה הציף את ליבי.
''קדימה ניקו, אתה יכול.'' ניסיתי לעודד אותו, בדרך הכי טיפשית שעלתה בדעתי.

הוא הניח את חרבו, ושם את ידיו על צידי ראשו בכוח. ''ל-לא. דיי. לך ממני!'' הוא ניסה לגרום למי שזה לא יהיה ללכת, ופשוט עטפתי אותו בחיבוק, לוכד אותו.

''קדימה די אנג'לו, תראה להם מי זה ילד המוות'', אמרתי והשחור כמעט נעלם.

המשכתי לחבק אותו בחוזקה, עוטף אותו בין זרועותיי ומקרב לחזי.
הרגשתי את זרועותיו מחזירות חיבוק, ונאנחתי בהקלה.

רוצים לקח? לעולם על תרגישו הקלה כי אז מאות אנשים בשחור עם מסכות יפרצו מבין החלונות עם שרביטים שלופים.

היה אפשר להרגיש איך כל החדר נתקף בהלה, ודמבלדור שלף את שרביטו, והחל לחסל אותם.

כולנו היינו עם כלי הנשק, אז במקום השרביטים היינו עם נשקים. אפילו הקוסמים.