נסיכת מאפיה

פרק 30

למזלי הוא לא היה מוכן כשהפלתי אותו ודפקתי את ראשו ברצפה עד אובדן הכרה. אחרי חיפוש מהיר הורדתי ממנו שני אקדחים וחמישה סכינים. שניים מהסכינים הכנסתי לרצועות במגפיים שלי שקודם הכילו את הסכינים שלי, קרעתי רצועות מהבגדים שלו וקשרתי את ידיו ורגליו ואז רצתי חזרה אל גרייס והנחתי את שאר הנשק אצלה "תתפללו שלא תאלצו להשתמש בזה." מלמלתי ובאתי ללכת.

"מאיפה זה?" קמילה שאלה ואני עניתי בחצי חיוך "ממקסיקני אחד מאוד לא מרוצה." אמרתי לפני שיצאתי שוב, האנדרנלין בגופי הגיע לרמות חדשות וידעתי שאני הולכת לקרוס לגמרי אחרי זה.

הגעתי לדלת, היו שם שתי בנות, נראו מעט יותר גדולות ממני. שתיהן החזיקו אקדחים. "היי בנות" אמרתי בספרדית והן הסתכלו אליי, כנראה מנסות להבין אם הן מזהות אותי. הן לא הספיקו להחליט כי יריתי בשתיהן לפני שהן אמרו משהו או הפילו התחילו לזוז. ידעתי שזה לא יהרוג אותן, יריתי להן בכתף, אבל זה היה מספיק בשביל שהן יפילו את הנשק שלהן ואני אוכל להתקרב מספיק בשביל להטיח את הראשים שלהן אחת בשניה. לפני שהספקתי לקשור אותן שמעתי קול שנשמע באופן מחשיד כמו רהיט שמתהפך, ואחריו הצרחה של גרייס. אוי אלוהים. לא ידעתי מאיפה אפילו הבאתי את הכוחות לרוץ בשיא המהירות לכיוון הקול, ואפילו לא ניסיתי לעלף את הגבר שתפס בידה של גרייס בחוזקה אלא פשוט יריתי לו בראש והוא קרס כשהמוח שלו נמרח על הקיר ועל הרצפה, ושמחתי שהחושך הסתיר את זה מעיניהן.

שניה אחריי קסיו הופיע מולנו "אנחנו בין האחרונים שעומדים, צריך איכשהו לתקשר עם מי שבחוץ אחרת כולנו נמות." הוא אמר ואז הוא קלט את הגבר ששכב מת על הרצפה לידי, גרייס הספיקה להתנער מאחיזתו ולהיצמד לקיר ליד חברותיה, מבטו עבר על שאר הבנות כשהוא קלט את אחותו. "לכי. אני אשמור עליהן." הוא אמר, עיניו נצצו בזעם. "אם אתה מצליח להתקשר למישהו בבקשה תעשה את זה." אמרתי לפני שרצתי לכיוון מוקד הרעש המרכזי. וזה היה כאוס. בכל מקום שהלכתי אליו החלקתי על דם ועל חלקי גופות. הסיבה היחידה שלא הקאתי היתה שלא יכולתי להתרכז בעובדות אלו, הדבר היחיד שיכולתי להתרכז בו זה שאני צריכה לדאוג שכמה שיותר אנשים יצאו מפה בשלום.

ראיתי את דנטה ורפאלו נלחמים מול 3 גברים ו5 נשים, היו עוד כמה מוקדי קרב אחרים אבל ברוב אנוכיותי הלכתי לשמור על מי שהכרתי. יריתי ב3 מהנשים , משתדלת לא לגרום לפציעה קטלנית, והן כשלו ונפלו. הבנים הסתכלו עליי לרגע והנהנו בהכרת תודה לפני שהם חזרו להילחם "תמשיכי הלאה, אנחנו מסתדרים." רפאלו אמר באיטלקית, הייתי בספק. הם היו טובים אבל יחס של חמש לשניים לא היה מאוד מעודד מבחינתי. באתי למחות כשאחד הגברים רץ לכיווני. נטשתי את האקדח, אחרי שגיליתי שנגמרו לי הכדורים, והעברתי את הסכין לידי הימנית "בוא נראה מה אתה יכול לעשות." אמרתי לו, בספרדית, יותר ליצירת רושם מאשר נחיצות.