כשונוס יצאה מהחדר שלה היא לבשה חצאית עיפרון בצבע קרם, חגורה תואמת ,חולצה לבנה ארוכת שרוולים ונעלי עקב שחורות, שיערה אסוף לקוקו גבוה ואיפור קל על פניה, היא נראתה מדהים. "מתי הם מגיעים?" היא שאלה, יכולתי להרגיש את חוסר הנוחות שלה בבגדים האלו. "עוד חצי שעה, לא רגילה ללבוש רשמי?" היא חייכה "עם בגדי ספורט קל להילחם, והרגלתי את עצמי ללבוש מינימליסטי בשביל המשימות, אבל החצאית הזו ממש מגבילה וקשה להסתיר דם כשהבגדים בהירים."
"את מתכננת להגיע למצב שיש לך דם עם הבגדים?"
"אני תמיד מתכננת להגיע למצב שיש לי דם עם הבגדים"
"תתנהגי יפה." אמרתי, ונשכתי את שפתי התחתונה "אתה תצטרך להעניש אותי אם לא אתנהג יפה?" היא שאלה בקול שהעביר צמרמורת בגווי והתקרבה אליי ליישר את העניבה שלי. החלטתי שכדאי לי לא להגיב, למרות שמאוד רציתי. הרבה מחשבות עברו לי בראש כשהיא אמרה את זה, מחשבות שהייתי צריך להדחיק באותו רגע. "תעשי לי טובה ותלכי לעשות מקלחת קרה." מלמלתי והיא צחקה והתרחקה ממני "ככה יותר טוב" היא אמרה בזמן שהסתכלה על הלבוש שלי, חליפה כחולה מעל חולצה לבנה ונעלי עור שחורות.
"עזרתי היום לאדריאנה במטבח, היא טענה שעבדתי טוב אבל אני מקווה שיצא טעים, אני רוצה להשאיר רושם על אבא שלך, כמו שאמרת ההישארות שלי פה תלויה בו." היא אמרה והתיישבה על הספה השחורה וסיכלה רגליים.
"אם זה דומה לאוכל מאתמול אני בטוח שיהיה טעים." אמרתי בשיא הרצינות, היא ידעה לבשל. "את יודעת, את מסוגלת לעשות כל כך הרבה דברים, למה לבזבז את הזמן שלך בסוכנות?" שאלתי, אם לומר את האמת רציתי לדעת את הסיבה שלה, אם היא היתה כל דבר אחר, חוץ משוטרת, הייתי יכול להיכנס איתה לקשר. אבל במקרה כזה כנראה שלא הייתי פוגש אותה, ובכל מקרה יש את אניסה... אבל יש זמן עד לזה, אני יכול להיות כרגע בקשר עם מי שאני רוצה, וגם נישואים במאפיה מגבילים את הנשים, לא את הגברים. שום דבר לא עוצר אותי מלנהל רומן, או לשכב עם מי שבא לי, ככה זה.
"זו המשפחה שלי. אחרי שאבא שלי נרצח רציתי לעשות כל מה שישמח אותו, לגרום לו להיות גאה, באותו הזמן לא ידעתי את האמת. חשבתי שבכך שאני ממשיכה את דרכו אני מכבדת אותו, לא ידעתי שאני עובדת תחת הרוצחים שלו, לומדת מהם. כמו שהמורשת שלך היא להיות הבוס זו היתה המורשת שלי." היא תפסה בידה את התליון על צווארה ואגרפה את ידה סביבו. "אבל זו לא המורשת שלי יותר, ואני צריכה להבין איך אני יכולה לכבד את זכרו של אבא שלי."
"אם היית מוצאת את הרוצחים שלו, ואני מתכוון למי שלחץ על ההדק לא על מי ששלח את ההתנקשות, היית הורגת אותם?" לא לקח לה אפילו שניה לחשוב על זה "כן." היא אמרה, משהו אפל ניצת בעיניה, משהו שראיתי בעיניים של אבא שלי כשנתן פקודה להרוג, בעיניים של קוותה ברצח הראשון שלו, משהו שהייתי בטוח שנמצא בעיניים שלי בכל פעם שאני נותן מכה קטלנית. זה לא היה משהו שראיתי בעיניים של נשים איי פעם, וזה משך אותי אפילו יותר. האפלה הזו מסוכנת, מי כמוני יודע.
YOU ARE READING
נסיכת מאפיה
Romanceספר ראשון בסדרת מלכות שבורה #הושלם# טיוטה גולמית ונוס היא הסוכנת המושלמת. היא לומדת מהר, היא עושה מה שאמא שלה, המנהלת של האקדמיה לסוכנים, אומרת לה. היא היתה מוכנה למשימה הזו, היא תמיד חלמה על משימה כזו, תמיד רצתה לקחת חלק באקשן, בתקווה למצוא את הרוצ...
