נסיכת מאפיה

פרק 53

"את לא יכולה לבוא בג'ינס."

"גרייס הם לא רוצים אותי שם בתור נסיכת מאפיה מושלמת, הם רוצים אותי שם כי מנצ'יני רוצה שאני אהיה הבייביסיטר של אשתו."

"בכל זאת, את לא יכולה לבוא בג'ינס."

"לא אכפת לי, אני יכולה להיות לבושה ברשמיות ובכל זאת להרגיש כמו עצמי. זה ג'ינס שחור ארוך וחלק. זה הכל." גרייס הסתכלה עליי במבט שופט. היא לבשה שמלת קיץ לבנה עם פרחים ורודים וכחולים שנראתה עליה נהדר והיתה מאופרת באיפור קליל שהדגיש את היופי הטבעי שלה.

"ונוס עם איזה בגדים הסתובבת באירועים של הסוכנות שלך?" גם אם חשבתי שלהזכיר את העובדה הרנדומלית הזו בבית של אח שלה היה רעיון רע, לא אמרתי את זה. "רוב האירועים של הסוכנות שלי כללו אותי בכלוב אגרוף בטייץ וחזיית ספורט, לא בשמלת נשף."

"אירועי גיוס כספים? משהו?"

צחקתי "לא הוזמנתי לאירועים האלו. מי שהוזמן זה האנשים שעברו הכי הרבה שיפור, כלומר כאלו שהגיעו אלינו מהרווחה או ממש מבתי כלא, והילדים של האנשים העשירים." זה היה הגיוני, אבל היו לי את הציונים הכי גבוהים באקדמיה וחשבתי שזה יתן לי אישור כניסה לאירועים האלו, אבל אמא העדיפה להביא למקומות האלו אנשים כמו אנטרה או אקווה, אנטרה שהיא התגלמות מושלמת של סוכנת ממושמעת אחרי שהיא בילתה את רוב הילדות שלה ברחוב בתור סוחרת סמים, ואת אקווה שהיא הבת של הסנטור של ניו יורק. לדעתי, היא פשוט לא רצתה אותי שם.

"נשמע הגיוני..." היא אמרה ונאנחה "את יכולה להרגיש עצמך גם במכנסיים קצת יותר רשמיות מג'ינס? אני אוותר על חצאית או שמלה לבינתיים אבל לפחות את זה?" משכתי בכתפיי "יש לי כמה, את יודעת כי הכרחת אותי לקנות אותם, בואי נראה מה את יכולה לעשות."

התיישבתי על המיטה ונתתי לה לחטט לי בארון. כעבור כמה דקות אחרי שהיא זרקה עליי ערמה של בגדים שלא היה לי שום רצון לקפל אחר כך הוא הוציאה מכנסיים מחוייטות שחורות וחולצה אדומה ארוכה צמודה "יש לך נעליים שיעבדו עם זה?" היא שאלה, חייכתי. היו לי. וכאלו שבהחלט התאימו להגדרה של להרגיש כמו עצמי שוב. הוצאתי את העקבים השחורים שלי, לא נעלתי אותם מאז היום בו נפגשתי עם דניאל בפעם השניה. "זה יעבוד." גרייס חייכה אליי "אבל למה הם גורמים לך לחייך ככה?"

הפכתי את הנעל ואחזתי בעקב, משכתי אותו והוא יצא, חושף את להב הסכין "אוקיי אז זו הסיבה." היא גלגלה את עיניה "לכי להחליף בגדים. אנחנו צריכות עוד להבין מה אנחנו עושות עם השיער שלך ועם האיפור."

"גרייס, את לא נוגעת בשיער שלי. ובנוגע לאיפור, אודם אדום, מסקרה ואייליינר. שום דבר מעבר." הסתכלתי עליה ולפני שהיא באה למחות אמרתי "יש דברים שעובדים, לא צריך לשנות אותם. במיוחד לא אם הם יגרמו לי לרצות לשבור משהו."