תגיד אתה זוכר את אותם לילות יתומים
ישבנו סתם עוד שני ילדים,חולמנים,עיניים גדולות
ומלא חלומות שקיוונו שיהפכו למשהו בינתיים הם במגירות
זוכר שישבנו שם בשקט לא צריך לומר דבר
אין ממי להסתתר כי שם כבר מאוחר
אין סיבה לנו לרוץ זה ממש לא נחוץ
לחפש עוד תירוץ לברוח
עכשיו הכל הפוך בלאגן בחוץ
אין כבר שקט הכל השתנה
הכל נהפך למהומה גדולה
אולי טעיתי שהאמנתי וקיוותי שככה ישאר
שהשקט יעזור לי עם מה שחסר אבל עכשיו
מה שחסר כבר יחסר לי לנצח
כי אין לאן ללכת זה אותו מעבר צר
אפשר אולי לקפוץ נקווה שלא תשבור רגל
אז בהצלחה כי אני כבר הרמתי דגל
