מהרמה להנחתה,
הייתי בטוחה בניתי לי קרקע,
אדם, מקום יציב אליו אחזור הביתה,
אבל עכשיו כשבאמת הייתי צריכה,
שם אותי על ממתינה,
לכי תמצאי תשובות אצל אחרים,
״הם יעזרו, הם יודעים״,
האחד שחשבתי שירים לי,
גרם לי להרגיש שאני תיק,
האמנתי שהוא יעמוד שם,
בסיפור שלי הוא ותיק,
התאכזבתי וחטפתי מכה ישר ללב,
רצו בגופי גלי כאב,
מתפזרים לכל עבר,
מחפשים מקום להיזרק בו,
דווקא ממך לא ציפיתי,
כמו ילדה קטנה ,קיוויתי ,תהיתי,
עכשיו כמו תמיד יצא הזאב הבודד,
ואני נשארת פה להתמודד,
יצרת פה הרס במקום שרציתי שתשקם,
שיקרתי לי שאמרת ״לתמיד״,
והנה אתה עוזב,
״נהיית קשה״,אמרת אז בלי בושה,
עכשיו תרחיק אותי,
ובהצלחה למחוק,
את כל הרגעים,את הצחוק,
תשאיר אותי לאבד בכל הרעש,
זה רק אני לבד שוב עם הגעש.
