פרק 3✩

530 17 1
                                    

קמתי בבוקר ושמתי לב שעומרי לא היה ליידי וקלטתי שהשעה 8:30 פאק!! אני מאחרת יצאתי במהירות מהמיטה ולבשתי ג'ינס שחור וחולצה לבנה לא היה לי הרבה זמן אז שמתי מסקרה וגלוס ויצאתי

הגעתי לבית ספר למזלי המורה לא הגיעה והיה שיעור חופשי אז פתחתי את הטלפון וראיתי הודעה מעומרי שהיה רשום בה
'בוקר טוב קטנטונת אוהב אותך' חייכתי אבל החיוך נמחק מיד כשהבנתי שאולי עוד שבוע ימאס לו ממני אולי בכלל אני סתם משהו בישבילו עכשיו?

לא אין מצב. עומרי בחיים לא ירצה לפגוע בי אבל גם אם כן איזה אינטרס יש לו ?
כשהוא ראה שלא הגבתי הוא שלח עוד הודעה
'הכל בסדר?' טוב אני חייבת לענות לו.

אם עומרי איתי כנראה שהוא כן מרגיש אליי משהו.
'כן הכל טוב אוהבת אותך' עניתי לו
'יופי' היום עבר יחסית מהר נכנסתי הבייתה ונזרקתי על הספה

"וואה וואה מישהי פה עייפה אני רואה" שמעתי את קולו הנמוך מאחוריי הסתובבתי והסתכלתי עליו "שמים לב?" שאלתי כתגובה הוא ציחקק והתקרב אליי. עברתי לתנוחת ישיבה והוא בא ויישב ליידי הלב שלי התחיל לדפוק שוב מהר מהנוכחות שלו ליידי.

הוא התרווח על הספה ופתאום הרגשתי את ידיו על מותניי הוא הרים אותי והושיב אותי עליו "מה אתה עושה ?" שאלתי קצת לחוצה "אל תדאגי לא מה שאת חושבת" הוא אמר בקול הבס הנמוך שלו.

"חח אוקיי.. אבל אני חושבת שעדיף שלא נהיה בתנוחה הזאת למקרה ואת-" והוא השתיק אותי בנשיקה שפתיי נפסקו נותנות ללשונו לחדור אל תוך פי לשונינו ליטפו אחד את השני בטני התהפכה והלב שלי לא הפסיק לדפוק לרגע

פרפרים התעופפו בתוך בטני בכל שנייה ששפתיו נגעו בשלי. לא רציתי שהרגע הזה יגמר זה הרגיש כאילו אני ועומרי בעולם משל עצמנו ללא הפרעות ליפפתי את ידיי סביב צווארו ואז העברתי אותן בשיערו ופרעתי אותו.

התנתקנו אחד מהשני לאט. והוא חייך את חיוכו המקסים שגרם לי לחייך אוטומטית גם.  "תראו אותה רק בת 13 וכבר מנשקת מדהים מה זה מי לימד אותך לנשק ככה?" הוא אמר ומבט ממזרי על פניו "חחחח אתה רציני?" הוא צחק לרגע ואני איתו

"כן הכי רציני שיש מאמי שלי לא רק שאת מנשקת מדהים את מדהימה בעצמך" מילותיו גרמו לי להסמיק והייתי כולי אדומה אני בטוחה בזה! אוי ואבוי! "חחח את חמודה כשאת מסמיקה" וואי ממתי הוא כזה חמוד ?

"דיי תפסיק כבר" אמרתי ונתתי לו מכה על החזה פתאום הוא העביר את ידו אל עבר בטני והחל לדגדג אותי אני רואה פה שידור חוזר?

"עומרי לא! דיי אנ... י לא.. מצליחה לנשו-" הוא קטע אותי בנשיקה הוא התנתק ממני באיטיות "אני אוהב אותך" המילים הללו נשמעו כל כך טוב כשהן יצאו מבין שפתיו.

הבטתי בתוך עיניו היפות "אני אוהבת אותך" אמרתי לו "מה קורה כאן?" פתאום שמעתי את הקול של אימי מאחוריי מהר סובבתי את הראש וירדתי מעומרי במהירות "מה? שום דבר" אמרתי בלחץ "אפשר להבין מה עשית על עומרי?" אני חייבת לחשוב על משהו פאק ולמה עומרי לא מדבר???

"אמ.. הוא לקח לי את הטלפון וניסיתי לקחת לו" וואו זה גאוני! "הבנתי חחחח עומרי אל תציק לאחותך" מבטה הפך מרציני למשועשע הוצאתי נשימה שכנראה החזקתי הרבה זמן

וואו זה היה קרוב "בואי לחדר שלי אנחנו צריכים לדבר" עומרי לחש לי באוזן וקם מהספה והתקדם לכיוון המדרגות ואני אחריו הגענו לחדרו והוא סגר את הדלת "תקשיבי, היא כמעט תפסה אותנו אנחנו צריכים להיות יותר זהירים! אנחנו נספר לה בסופו של דבר אבל עכשיו זה מוקדם מידיי, זה לא הזמן."

הוא צודק "אוקיי" לא היה לי יותר מה להוסיף "יופי" הוא חייך והדביק לי נשיקה עדינה על השפתיים שגרמה לי לצחוק מעט.

"אני אוהב את הצחוק שלך תמיד אהבתי"
"מה באמת?" תמיד חשבתי שהצחוק שלי כזה מוזר אז אני לא מרבה לצחוק הרבה וגם אם כן זה לבד בחדר. "כן באמת קטנטונת" אני אוהבת שהוא קורא לי קטנטונת טוב לי עם עומרי אבל יש לי מחשבה שמציקה לי כל הזמן מה יקרה אם יגלו?

איך אמא שלי וישי יגיבו? זה יותר מיידי מסובך ואם אנחנו ניפרד זה סתם יהיה מוזר כי אנחנו גרים באותו בית תמיד כשאני איתו יש בתוכי מין לחץ כזה שמישהו יכנס ויתפוס אותנו ויקח אותו ממני.

אני פשוט חושבת יותר מיידי גם המקרה עם אמא שלי גרם לי להילחץ יותר אני והוא צריכים להיות יותר זהירים! אני אוהבת אותו ואני לא מוכנה לאבד אותו ואנחנו רק בתחילת המערכת יחסים שלנו.

זה כזה מוזר פתאום לקרוא לו הבן זוג שלי ולא אח שלי אמא אמרה לי שהיא לא מסכימה לי חבר כרגע כי אני עוד קטנה מיידי אז איך היא תגיב לעובדה שאני ועומרי ביחד וחוץ מזה אני מפחדת משנה הבאה כי הוא יהיה בן 18 וזה כבר לא כזה חוקי אז מה נעשה?

בטח הוא יתבייש בי ליד חברים שלו כי כל הבנות זוג שלהם בטח גדולות ואני סתם הילדה הקטנה הזאת שנקראת החברה של עומרי.

סליחה על הפרק הקצר

𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤Where stories live. Discover now