קמתי בבוקר נזכרתי באירועי אתמול ללא יכולת עיכול המקרה. אני פשוט נאנסתי באכזריות ללא רחמים.
הכל קרה כל כך מהר אתמול עומרי אמר שהוא רוצה להגיש תלונה במשטרה אני אפילו לא יודעת אם אני מסוגלת לזה.
אני ועומרי התארגנו ויצאנו לתחנת המשטרה שהייתה הכי קרובה אלינו. עומרי ניגש לאיזו מישהי שם שנראת בסביבות גיל ה30 לחייה.
שערה היה קצר וחלק שהגיע עד כתפיה צבע עורה היה כמו צבע שוקולד וכך גם צבע שערה.
עינייה היו ירוקות בהירות. "אני רוצה להגיש תלונה על אונס ותקיפה." עומרי אמר ופלאשבקים מאירועי אתמול חזרו לראשי.
"מי הנאנסת שנקח אותה לחקירה?" היא שאלה בקול צרוד. "אני" אמרתי בקול חלש ורועד "בואי חמודה" היא הובילה אותי לחדר החקירות.
התיישבתי על כיסא שחור בתוך חדר יחסית גדול. מולי ישב שוטר שיערו היה ג'ינג'י היו לו זיפים על פניו ועיניים כחולות כמו האוקיינוס.
השוטרת יצאה מן החדר מותירה אותי שם לבד ביחד איתו "ובכן, אני אשאל אותך עכשיו מספר שאלות" הוא אמר בקול בס נמוך.
הנהנתי בראשי קצרות. "מתי ואיך בדיוק זה קרה?" הוא שאל. לקחתי נשימה עמוקה ואז התחלתי לדבר. "זה קרה בבית שלי. חזרתי מאיזשהו מקום, והוא נכנס אליי הבייתה ואיים עליי הוא התחיל לחנוק אותי ואז הוא לקח אותי לחדר האורחים אצלי בבית והוריד ממני את הבגדים בכוח ואז אנס אותי. ניסיתי להתנגד ולצרוח אבל הוא השתיק אותי עם היד שלו"
הוא רשם את כל הפרטים על דף שורות בעט כחול.
"תתארי לי איך הוא נראה" עצמתי את עיניי ודמיינתי אותו.
"הוא לבש בגדים שחורים והיו לו מלא עגילים ופירסינגים על הפנים ובערך בכל מקום אפשרי הצבע עור שלו כהה ויש לו הרבה קעקועים על הגוף."
סיימתי לדבר צופה בו ממשיך לרשום "את מכירה את הבחור הזה?" הוא שאל מביט בתוך עיניי. "לא. אתמול זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בחיים שלי, אבל חבר שלי פה בחוץ מכיר אותו לפי מה שהבנתי"
הוא הנהן בראשו "בת כמה את?" הוא שאל. "14" השבתי לו. "אני מבין.. טוב נעדכן אותך בהמשך" הנהנתי בראשי ויצאתי מן החדר והוא אחריי.
"אני יכול לדבר איתך לרגע?" אותו שוטר ניגש לעומרי. "כן בטח" עומרי השיב לו. ישבתי על אחת הכיסאות מחכה שהם יסיימו לדבר.
ילדה יצאה מהחדר של מפקד התחנה והיא התקרבה לכיווני ובכל צעד שלה היא נראתה לי מוכרת יותר ויותר עד שהיא הייתה קרובה אליי לחלוטין ויכולתי להבחין בבירור בפניה.
"ירין?" שאלתי אותה. "ליאן?" היא שאלה. "כן, מה את עושה כאן?" סרקתי את פניה. "אה, אבא שלי מפקד התחנה" היא אמרה וחיוך נפרש על שפתייה.
YOU ARE READING
𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤
Actionאני מכירה אותו כל החיים שלי, גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אתן ללב שלי לחצות את הגבול המאוד דק הזה שהיה בינינו של אחים חורגים. נתתי לו את הלב שלי ושנינו נכנסנו למלחמה הזאת ואף אחד מאיתנו לא יודע איך היא תסתיים. *סיפור גמור*
