במהלך השבוע שאלתי את עומרי שוב , ושוב את אותה השאלה לגבי השימוש בסמים, ובכל פעם תשובתו הייתה שלילית אז החלטתי להניח לנושא אבל עדיין זה הציק לי. משהו פה לא מסתדר לי, כאילו עומרי? סמים? אני מכירה אותו כל החיים שלי. אין סיכוי שהוא ישתמש בסמים, הוא יותר מיידי טוב בשביל זה, אבל אם זה לא סמים מה שראיתי אז מה זה ?
חזרתי הבייתה אחרי שעתיים מתישות של מתמטיקה. "מי זה?" , שמעתי את עומרי צועק מלמעלה "אני!" השבתי לו.
"או הקטנטונת שלי הגיעה" שמעתי את צעדיו במדרגות. ומזגתי לעצמי אוכל פתאום הרגשתי במגע ידיו על מותניי וצמרמורת קלה עברה בגופי. הוא סובב אותי אליו, וחייך.
"מה?" שאלתי אותו. "כל יום אני רק מתאהב בך יותר." מילותיו גרמו לפרפרים רבים להציף את ביטני. הנחתי את שפתיי על שפתיו וליפפתי את ידיי סביב צווארו. הוא ליטף את מותניי שפתיי נפסקו נותנות אישור ללשונו להיכנס , ולשונינו ליטפו אחת את השנייה ברכות.
נקודת מבט עומרי:
בכל פעם שמגע שפתייה נוגע בשלי אני רק משתוקק אליו יותר. היא כל מה שאני רוצה כל הזמן אני רוצה להיות רק איתה אבל בלילות אני חייב ללכת..
-כעבור שנה-
נקודת מבט עומרי:
אני לא יכול בלעדייה, בלי השפתיים העבות והבשריות שלה. לא ראיתי אותה כבר מעל לחודשיים.
אסור לה לדעת שאני לא התגייסתי לצבא כמו שהיא חושבת. אני במקום אחר, אני לא יכול לספר לה איפה אני, זה רק יסכן אותה יותר, אני עושה כל שביכולתי כדי להגן עליה
היא יותר מיידי חשובה לי כדי שאני אכניס אותה לזה, אבל אני לא יכול! אני פשוט לא יכול! העולם הזה יותר מיידי מסוכן בישבילה היא לא שייכת לשם!
היא רק ילדה לא רק שאסור לה להיות שם גם אסור לה להתקרב לשם! אני לא מוכן לקחת את הסיכון שיקרה לה משהו, אני לא מוכן שהאנשים שלי ימצאו אותה, ובכן 'האנשים שלי' זה אומר הבוסים שלי. טוב, תנו לי לספר לכם למה כוונתי אבל בישביל זה נצטרך לחזור שנתיים אחורה.
-שנתיים קודם-
"היום יום הולדת.. היום יום הולדת.. היום יום הולדת לליאן.." כולנו שרנו לנסיכה שלי. היום היא בת 12 וואו איך הקטנטונת הזאת גדלה,
פתאום קיבלתי שיחת טלפון מהבוס התרחקתי מכולם קצת כדי שלא ישמעו אותי. "היי בוס" עניתי לו בטון עצבני אני לא סובל את הבן אדם הזה! הוא הרס לי את החיים!! והוא ממשיך להרוס אותם בכל יום שעובר,
"היי עומרי מקווה שהיום בלילה תביא את החומר אחרת אתה יודע מה יקרה! אני מזהיר אותך" גילגלתי את עיניי, אני כבר רגיל לשיחה הזאת. "כן יודע מה יקרה אל תדאג אני אביא את החומר ושלא תעיז להתקרב אליה!!!" ובכן, בכל פעם הם מאיימים עליי שאם לא אביא להם את הסמים שלהם הם יגעו בליאן ואני לא מוכן שזה יקרה! אני לא מוכן לזה שאצבע אחת שלהם תיגע בה!
YOU ARE READING
𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤
Actionאני מכירה אותו כל החיים שלי, גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אתן ללב שלי לחצות את הגבול המאוד דק הזה שהיה בינינו של אחים חורגים. נתתי לו את הלב שלי ושנינו נכנסנו למלחמה הזאת ואף אחד מאיתנו לא יודע איך היא תסתיים. *סיפור גמור*
