קמתי בבוקר עם חוסר ידיעה לגורל שלי אם התינוק ישאר או לא. סובבתי את ראשי קולטת את עומרי שוכב לצידי נזכרת באירועי אתמול.
יש לי כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה תהיות לגבי העניין הזה.
בכל זאת הריון זה לא צחוק וזאת טעות שלי ואני צריכה לשלם עליה אין מה לעשות.
טוב.. טעות שלי ושל עומרי אבל עדיין לפחות אני יודעת שהתינוק הזה בא מאהבה מאוד גדולה.
קרו כל כך הרבה דברים לאחרונה ששכחתי מתום. הוא בעיה עיקרית כאן. איך אני בדיוק הולכת לספר לו שאני בהריון מאח שלי שהוא האקס שלי שנעלם לשלוש שנים וכולם חשבו שהוא מת אבל מסתבר שלא ופתאום הוא חזר ושכבתי איתו ונכנסתי להריון בזמן שאני והוא ביחד?!
אני עדיין אוהבת את עומרי כמובן האהבה שלי אליו לא נעלמה תום גם יודע את זה.
אבל עדיין הוא רק חזר ואני התנפלתי עליו..
מחשבות שליליות לא יעזרו לי כרגע זה לא יתרום לעניין ולעובדה שאני בהריון מבן אדם שחשבתי שהוא מת.
קמתי מהמיטה והשחלתי את רגליי בתוך נעלי הבית הלבנות שלי מצמר. התקדמתי לכיוון המקלחת והבטתי במראה.
"מה עשית ליאן מה עשית..??" אמרתי לעצמי בעודי נאנחת לנוכח הדרמה שקורת לי בחיים כרגע
כאילו גם בגדתי בחבר שלי גם שכבתי עם האקס אח שלי שחשבתי שמת וגם נכנסתי להריון.
איזה יופי במקום לחגוג את הסיום בית ספר שלי כמו שצריך התנפלתי על בן אדם שחשבתי שמת במשך פאקינג שלוש שנים כי אני לא חושבת בהיגיון.
בחילה עמדה לי בגרון וסובבתי את גופי במהירות לכיוון האסלה הנוזל המגעיל יצא מגרוני כמו נהר גועש.
"את בסדר?" קול בס בקע מאחוריי גורם לצמרמורות רבות לעבור בגופי.
"כן הכל טוב.." אמרתי. "טוב זה לא נראה ככה עליי את לא יכולה לעבוד" הוא השיב סורק את מבטי דרך המראה.
"כן שכחתי שאתה מכיר אותי יותר טוב מכולם" אמרתי מגחכת הוא התקדם עוטף את גופי מאחורה.
אני מרגישה את הבליטה שלו מאחורה אני נשבעת!
"אמ עומרי.." אמרתי מרגישה את לחיי מתחממות "כן?" הוא השיב מניח נשיקות חמימות וקטנות על צווארי החשוף.
"אני מרגישה את הזין שלך" אמרתי בצורה ישירה. שמעתי את צחוקו המצמרר מאחוריי. "מה את אומרת" הוא אמר במבט ממזרי שיכולתי לראות דרך המראה
"ואת אוהבת את זה?" האם אני אוהבת את זה? טוב כן ומאוד! זה יהיה טיפשי מצידי לשקר לעצמי לא?
"ובכן.." אני מתחילה לומר ותחושת מבוכה משתלטת על גופי. "כן נסיכה אני מחכה" טוב במוח שלי לא כזה מביך להגיד את זה
YOU ARE READING
𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤
Actionאני מכירה אותו כל החיים שלי, גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אתן ללב שלי לחצות את הגבול המאוד דק הזה שהיה בינינו של אחים חורגים. נתתי לו את הלב שלי ושנינו נכנסנו למלחמה הזאת ואף אחד מאיתנו לא יודע איך היא תסתיים. *סיפור גמור*
