"יש שמש בחוץ רוצה נשתזף קצת יאשכנזייה" התנתקתי מאיחזתו של עומרי במהירות ופלטתי גיחוך "בואנה למי קראת אשכנזייה?" הרמתי גבה ואז הטבעתי אותו.
עומרי עלה מתוך המים וצחק והדביק אותי בצחוק הממכר שלו. "טוב יאללה בואי נצא שלא תנסי להטביע אותי שוב בטעות" הוצאתי לו לשון ובתגובה הוא גילגל עיניים וחייך.
יצאתי גם אני אחריו לאחר כמה שניות באותו הרגע זאת הייתה כל כך טעות להסתכל למעלה כי בשנייה הזאת השמש סינוורה אותי.
התיישבתי על אחד הכיסאות המתקפלים והתזתי על הגוף את הספרי שיזוף ואז נשכבתי נותנת לשמש לעשות את העבודה עצמתי את עיניי ונרגעתי.
לאחר כמה דקות פתחתי את העיניים וסובבתי את ראשי לצד קולטת שעומרי לא נמצא ליידי "מה לאן הלכת?" צעקתי אך לא שמעתי שום קול. לאחר שתי דקות הוא חזר ובידו כוס ברד בצבע כחול מהמכונת ברד אצלנו בבית.
הנחתי את שפתיי על הקש השחור ושתיתי בהנאה את הנוזל הכחול הקפוא פתאום נהיה לי פרצוף חמוץ "מה קרה?" הוא שאל וגיחך "יש לי ברייק פריז" אמרתי.
"חחח יש לך מה?" הוא שאל כאות אי הבנה "נו נקפא לי המוח" אמרתי מחזיקה בראשי שמעתי שלקפוץ עוזר אז קמתי והתחלתי לקפוץ ועומרי הסתכל על כל תנועה שעשיתי.
"את מטומטמת" הוא קבע "מה אני אעשה" אמרתי לו. "תנשקי אותי" הוא לחש לי באוזן מעביר בי צמרמורת. הוא הצמיד את שפתו לשפתיי מנשק אותי באיטיות מייסרת.
"אפשר להבין מה קורה פה?!" ובאותו רגע זה היה הקול שהכי לא ציפיתי ורציתי לשמוע סובבתי את הראש לאט קולטת את אימי מול עיניי ומבט כועס ומאוכזב על פניה.
"אני חוזרת שוב! ליאן ועומרי אני יכולה להבין מה קורה כאן?!" היא אמרה שוב אבל בטון יותר גבוה ויותר כועס מה שהוסיף לפחד שכבר יש לי ממנה.
"לא קורה כאן כלום.." אמרתי בלחש. "אה אז לא התמזמזתם לי פה מול הפרצוף נכון?" היא אמרה בציניות מוחלטת. "אמ אנחנו.." עומרי פתח את פיו גם הוא.
"כן אתם?" היא אמרה בקול נוקשה שמחכה לתשובות. אבל החלטתי שנמאס לי אני לא יכולה להתחבא ככה יותר אולי אני עושה כאן טעות אבל זין על כולם.
"כן אנחנו התנשקנו פה יותר התמזמזנו כמו שאת קוראת לזה, ואני אוהבת אותו ולא אכפת לי מה תגידי אני אהיה איתו גם אם יגיע סוף העולם אני אהיה איתו! במשך חודשיים וחצי כבר אנחנו מסתירים את זה מתחבאים כל הזמן נשבר לי! תגידי מה שתגידי אני נשארת איתו."
ליפפתי את ידי סביב זרועו. מראה שייכות דיברתי אליה בטון לא מכבד אני מודה, בכל זאת היא אמא שלי אני צריכה לכבד אותה אני אוהבת אותה והכל והיא חשובה לי כמו שעומרי חשוב לי.
"ליאן בואי איתי בבקשה לי ולך יש שיחה צפופה!" עזבתי את ידו של עומרי והבעת חרטה עלתה על פניי איזה יופי אני כבר יודעת מה יהיה בשיחה הזאת צעקות! בעיקר צעקות!
YOU ARE READING
𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤
Actionאני מכירה אותו כל החיים שלי, גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אתן ללב שלי לחצות את הגבול המאוד דק הזה שהיה בינינו של אחים חורגים. נתתי לו את הלב שלי ושנינו נכנסנו למלחמה הזאת ואף אחד מאיתנו לא יודע איך היא תסתיים. *סיפור גמור*
