"אני חושב שזה מספיק" לפתע אלפרד הופיע מולנו.
"למה האקדח לא עובד?!" דן התעצבן עליו. "הוצאתי את הכדורים" הוא השיב לו "אתה רציני?!" הוא פער את עיניו. "הכי רציני שיש" הוא אמר.
"אנחנו סיכמנו משהו!" הוא אמר לו בתקיפות והוריד מליאן את האקדח. "אז התחרטתי" הוא השיב לו לאחר מכן לקח מידו את האקדח והכניס לתוך כיסו.
ליאן התקדמה אליי במהירות וחיבקה אותי. "את בסדר??" שאלתי אותה בדאגה. "כן כן אני בסדר" היא שיחררה נשימה שכנראה החזיקה הרבה זמן.
"אמרתי לך שזה לא נגמר" נישקתי אותה בקודקוד ראשה. "תודה שהיית כאן" היא אמרה והצמידה את שפתיה לשפתיי. אף פעם לא ימאס לי מהשפתיים האלו.
"אני אוהב אותך" הצמדתי את שפתיי לשפתיה שוב. "אני אוהבת אותך עומרי" היא אמרה בחזרה.
פניתי לאלפרד שעמד מולנו בידיים משולבות. "תודה אלפרד זה לא מובן מאליו" הודיתי לו והושטתי את ידי ללחיצה איתו.
כתגובה הוא לחץ את ידי וחיוך צד נפרש על פניי. "תודה שהצלת את החיים שלי" ליאן הודתה לו אחריי כעבור שניות ספורות.
נ.מ ליאן
אני באמת לא יודעת איך להתחיל להגיב לכל מה שקרה פה בחצי שעה האחרונה. כמעט נגמרו לי החיים. הוא חולה נפש
לפחות היה לי את עומרי פה איתי.
לפתע הופיע מולנו עוד אחד מקועקע "אולי אלפרד שיחרר אותך אבל לא כל כך מהר" הוא התקרב לעומרי במהירות והתחיל לחבוט בו.
הם התחילו לריב מכות כל פניו של עומרי נהפכו לחבולות השפה התחתונה שלו נחתכה וירד לו דם.
התקרבתי במהירות כדי לנסות להפריד בינהם.
"עופי מפה!" הוא צעק עליי ועפתי לאחור. "ליאן את בסדר??" עומרי שאל אותי מתנשף. "אני בסדר"
שיקרתי.
הוא קם מעומרי וניקה את הדם ממנו נכנס לרכב שלו התניע ונסע. התקדמתי במהירות לעומרי.
"אתה בסדר??" הוא הניד בראשו. עזרתי לו לקום והתקדמנו לכיוון בית המלון
הגענו לחדר במהירות ונכנסנו לכיוון המקלחת.
במהירות לקחתי חומר מחטא וצמר גפן הוא ישב על האסלה ועמדתי בין רגליו. שמתי קצת מהחומר על הצמר גפן והתחלתי לחטאות את החתכים שהיו על פניו.
זה ללא ספק הלילה הכי מטורף שהיה לי בחיים. לא היה לי נוח לעמוד אז עברתי לתנוחת ישיבה על הברכיים ככה שהייתי בגובה עיניו.
מבטינו הצטלבו לא הסרתי את מבטי ממנו וגם הוא לא. שקעתי בעיניים שלו יותר מידיי ששכחתי להמשיך לחטאות את החתכים שלו.
שפתינו היו סנטימטרים בודדים אחת מהשנייה. הוא הניח את כף ידו בעדינות מצמררת על עורי.
גורם לי לעצום את עיניי ולהנות מהמגע של עורו על עורי.
הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי גורם לליבי להתפוצץ בכל שנייה ששפתיו נוגעות בשפתיי. באיטיות הוא הזיז את שפתיו לנגד שפתיי.
טעם הדם שיצא מהחתך שלו התערבב על שפתיי. הוא התנתק ממני באיטיות מייסרת. "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" הוא אמר כעבור שניות ספורות.
הנחתי את כפות ידיי על פניו וליטפתי ברכות נשימותיו החמימות הורגשו על פניי והעבירו בי צמרמורת נעימה.
יצאתי מחדר המקלחת מותירה אותו שם לבד. התיישבתי על המיטה כוכבים השקיפו מהחלון אל תוך הלילה השחור שגרם לכוכבים לזהור.
הכוכבים האלו נתנו לי תקווה שלמרות הכל יהיה בסדר. דמעות חמימות החלו לזלוג על פניי. עומרי בא כעבור כמה זמן והתיישב ליידי.
הוא העביר את אגודליו על פניי מוחק את הדמעות. העברתי את מבטי אליו הוא הניח את שפתיו על שפתיי אור הירח האיר במעט את החדר החשוך וככה התנשקנו לנגד הכוכבים הזוהרים.
הוא הניח את אצבעותיו על שולי חולצתי מוריד אותה לאט גורם לליבי לרטוט. לא מנתק את שפתיו משפתיי לרגע.
המשכנו ככה עד ששנינו נותרנו ערומים. הוא חדר לתוכי עם איבר מינו באיטיות גורם לי להוציא גניחות מבין שפתיי.
"אני אוהב אותך כל כך" הוא אמר גורם לחיוך לעלות על פניי וחזר לנשק אותי.
כעבור כמה זמן הוא יצא מתוכי ונשכב לידי. "אני רוצה להתחתן איתך כבר" הוא אמר גורם לליבי לדלג על פעימה.
ליבי החל לדפוק בחוזקה עד שפחד השתלט על גופי שליבי יצא מגופי.
"אני אוהבת אותך עומרי אני אוהבת אותך כל כך בחיים שלי לא אהבתי ככה מישהו אני אוהבת אותך כל כך שקשה לי לנשום כבר, אני אוהבת אותך כל כך שזה כואב אני נתתי לך את הלב שלי ואתה שמרת עליו ואתה עדיין שומר עליו ואני מעריכה את זה כל כך אני אוהבת אותך שאני מרגישה כאילו עוד שנייה הלב שלי הולך להתפוצץ"
"וואו אני.." חיכיתי שהוא ימשיך לדבר. "אני פשוט אוהב אותך כל כך את האהבה של החיים שלי"
עליתי מעליו ונישקתי אותו התנתקתי ממנו כעבור כמה שניות. "את הכי חשובה לי בעולם" הוא אמר גורם לבטן שלי להתהפך לנגד מילותיו.
אני פשוט אוהבת את הגבר הזה.
YOU ARE READING
𝗠𝘆 𝗦𝘁𝗲𝗽 𝗕𝗿𝗼𝘁𝗵𝗲𝗿💋🖤
Боевикאני מכירה אותו כל החיים שלי, גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאני אתן ללב שלי לחצות את הגבול המאוד דק הזה שהיה בינינו של אחים חורגים. נתתי לו את הלב שלי ושנינו נכנסנו למלחמה הזאת ואף אחד מאיתנו לא יודע איך היא תסתיים. *סיפור גמור*
