Man up! (Larry stylinson)

פרק 21

נקודת מבט הארי:

התעוררתי בבוקר לצליל השעון המעורר שחדר לתוך אזניי, הוצאתי אנחה מפי וכיביתי אותו, קמתי מהמיטה והתקדמתי לשירותים, הפעלתי את הברז ושטפתי את פניי.
ירדתי למטה, הולך לכיוון המטבח ומחפש משהו לאכול.
לקחתי תפוח מהקערה שעל השולחן, שטפתי אותו ואכלתי אותו בזמן שלקחתי את התיק ועזבתי את הבית.
התקדמתי לכיוון בית הספר, הגעתי לאחר עשר דקות בערך ונכנסתי לכיתה, קצת באיחור כי היה לי קשה לקום.
התקדמתי למקומי בכיתה כששמעתי את קול המורה ״מה קרה לבוקר טוב או סליחה על האיחור הארי?״ היא שאלה גלגלתי את עיני, שמעתי את לואי מגחך וחיוך קטן על על פניי ״בוקר טוב סליחה על האיחור״ אמרתי והתיישבתי במקומי מאחורי לואי.

השעתיים הראשונות סוף סוף נגמרו, הלכתי למדרגות שם אני תמיד יושב בהפסקות, ישבתי על המדרגה השביעית בערך והוצאתי סיגריה, הבחנתי בלואי עובר והחלטתי שאני צריך לדבר איתו ״לואי״ קראתי לעברו וראיתי אותו מסתובב עם הבעה מבולבלת על פניו שהשתנתה להבעה שואלת בזמן שהוא הצביע על עצמו, כנראה לא מבין אם קראתי לו, הנהנתי והוא התקדם לכיווני קצת בחשש ״היי״ אמרתי ״אתה צריך משהו?״ הוא שאל, הוא חושב שאני מדבר איתו רק כשאני צריך אותו? הוא חשוב לי ״לא, אני צריך לדבר איתך״ אמרתי ״אוקיי״ הוא השיב ״מתי אתה מסיים?״ שאלתי ״שתיים״ הוא השיב בפשטות  ״גם אני, אז ניפגש כאן אחרי בית ספר?״  שאלתי, הוא הנהן והלך לדרכו.

השעה האחרונה הגיעה, נכנסתי לכיתה וישבתי במקומי, המורה נכנסה והתחילה לדבר וללמד, ככל שהיא התחילה להסביר יותר ויותר על הנושא המחשבות שלי שקעו במה שאגיד ללואי.
הבנתי שאני מוכן לנסות את את כל הקטע הזה של זוגיות בשבילו, ניסיתי להרחיק אותו ממני כל הזמן הזה כי פחדתי לפגוע בו אבל אני לא אפגע בו, אני אפגע בו יותר אם אני אעצור את זה.
אני לא יודע אם הוא בכלל ירצה להיות איתי אחרי כל הפעמים שהפסקתי לדבר איתו או חזרתי בעצמי על דברים שעשינו אבל אני חייב לפחות לנסות.

השעה האחרונה סוף סוף נגמרה, לקחתי את הציוד שלי ויצאתי מהכיתה, שמתי את הציוד בלוקר והלכתי לכיוון המדרגות איפה שקבעתי עם לואי, ראיתי שהוא כבר שם והתקדמתי לעברו.
״על מה רצית לדבר?״ הוא שאל בישירות ״תראה לואי אני יודע שפגעתי בך ואני מצטער, התגעגעתי אלייך מאוד בזמן הזה שלא דיברנו ואתה באמת חשוב לי, אני לא ממש מבין בכל הדבר הזה של זוגיות אבל אני יודע שאני רוצה להיות לידך ושזה עושה לי טוב״ אמרתי וראיתי את הבעתו המופתעת ״למה אתה מכוון בדיוק?״ הוא שאל, הוא נראה מותש מכל העניין הזה, הוא בטח חושב שאני אומר את זה עכשיו אבל אתחרט על זה מחר, אבל אני באמת מתכוון לזה ״אני רוצה להיות איתך״ אמרתי ״למה שתרצה להיות איתי? שלשום אמרת שזאת הייתה טעות״ הוא אמר במהירות ״פחדתי שאני אפגע בך אם אתן לך להתקרב אבל הבנתי שכל הזמן שאנחנו ביחד רק עושה לנו טוב ולמה שלא ארצה להיות איתך? אתה מצחיק וחכם ומעניין ואני אוהב להיות לידך״ אמרתי, הוא הוציא אנחה מפיו ״באמת?״ הוא שאל והנהנתי ״אוקיי״ הוא אמר עם חיוך קטן על שפתיו, משכתי אותו לחיבוק והרגשתי את ראשו על כתפי ואת זרועותיו על צווארי, לאחר דקה בערך התנתקנו מהחיבוק ונשארנו קרובים, ״רוצה לבוא אליי?״ שאלתי והוא הנהן, ״בוא״ אמרתי בזמן שקמתי והושטתי לו את ידי, הוא אחז בה וקם גם הוא מהמדרגה, התקדמנו לכיוון ביתי שהיה בערך עשר דקות מבית הספר בזמן שדיברנו על נושאים לא חשובים.

הגענו לביתי ולמזלי אמא שלי לא הייתה, עלינו לחדרי וראיתי את מבטו הכמעט מזועזע של לואי כנראה בגלל הבלאגן, ״מצטער על הבלאגן״ אמרתי, הוא הנהן וחייך חיוך קטן.
ישבנו על מיטתי וראיתי שפיהק ״אני די עייף״ הוא אמר ״השעה רק שלוש בצהריים״ אמרתי וליטפתי את פניו ״אני יודע אבל לא ישנתי טוב אתמול״ לואי אמר והנהנתי ״אתה רוצה לישון?״ שאלתי והוא הנהן, קמתי לכבות את האור ונשכבתי על המיטה מתחת לשמיכה וסימנתי ללואי להצטרף, הוא חלץ את נעליו ונשכב לידי, הוא נישק את כתפי ושם את ראשו על החזה שלי, הרגשתי את בטני מתהפכת ואת נשמתי נעצרת לשנייה ״אני שמח שהשלמנו״ שמעתי אותו לוחש, נישקתי את ראשו ושיחקתי עם שיערו, אחרי כמה דקות של שקט הרגשתי את הנשימות שלו נהיות כבדות, הבנתי שנרדם והתחלתי להירדם בעצמי.