נקודת מבט הארי:
זו כבר הפעם הרביעית השבוע שאני רואה את לואי חוטף מכות מחוץ למבנה בית הספר, הפעם אני מחליט לא להתעלם מזה וללכת להבין מה הבעיה שלו, כמה דקות אחרי שהבריונים הלכו התקדמתי לעבר לואי שישב על הרצפה עם ראש מושפל ״היי״ אמרתי באסרטיביות כדי להשיג את תשומת ליבו ״מה את רוצה?״ הוא שאל והרים את ראשו מעט ״מה הבעיות שלך, למה אתה לא מחזיר להם?״ אמרתי בקרירות ״איך זה עניינך בדיוק?״ הוא שאל וגיחך בשקט ״ ״אתה לא רוצה שזה יפסיק?״ שאלתי ולפי איך שהבעת פניו השתנתה וחיוכו ירד היה נראה שנגעתי לו בנקודה רגישה ״א...אני אני כן, אבל מה אני אמור לעשות?״
הוא שאל בקול מעט רועד ״קודם כל תפסיק להתנהג כמו פאקינג ג׳לי ולתת לאנשים לעשות לך מה שהם רוצים״ אמרתי והוא שתק ״למה איכפת לך?״ הוא שאל אחרי כמה רגעים, האמת שאני באמת לא יודע את התשובה לשאלה הזאת, ״לא איכפת לי״ אמרתי ״אז למה אתה פה?״ הוא שאל עם חיוך קטן ״כ...כי אממ כי, מה זה כל השאלות האלה לואי תפסיק לשנות את הנושא שיחה״ למה לעזאזל גמגמתי? זה אף פעם לא קורה, הבחנתי ובכך שחיוכו ירד בשנית ועינו הכחולות נעשו כהות יותר ״אני לא יודע איך לגרום להם להפסיק״ הוא אמר בקול שקט והבחנתי שהוא רועד, התקופפתי לכיוונו מכיוון שראשו היה מושפל ״אני יכול לעזור לך עם זה״ ״רק אם תרצה״ מיהרתי להוסיף ״ כן אתה תרביץ להם בחזרה?״ שאל בצניות עם נימת צחוק ״לא״ אמרתי ומבט מבולבל הופיע על פניו ״אני הולך ללמד אותך לעמוד מולם״ הוספתי, היה נראה שחשב מעט לפני שנאנח ושאל ״מתי?״ ״כאן, מחר, בשעה חמש״ עניתי, לקחתי את ילקוטי והתחלתי לצעוד אל ביתי.
**
הגעתי הביתה, פתחתי את דלת הכניסה ועליתי לחדרי, אמא שלי כנראה בעבודה, עדיף ככה, צנחתי על המיטה והדלקתי את הסיגריה ובעודי שואף ונושף את העשן לא הצלחתי שלא לחשוב על מה שלואי אמר לי היום, למה איכפת לי באמת? חשבתי, אולי אלו עינו הכחולות שהיו נראות שבורות, מלאות בכאב, או שזו העובדה שהיה כה אדיש למצב, כאילו אין דבר חריג בכך שהוא חוטף מכות על בסיס קבוע, אני מקווה שלא הכנסתי את עצמי למשהו קשה מדי הרי יש לי עוד דברים לעשות חוץ מלעזור לילד מסכן, שמעתי את דלת הכניסה למטה נפתחת ואז את קול אמי ״ הארי אתה פה?״ היא שאלה ״כן״ עניתי, היא לא הגיבה, גלגלתי את עיני וכיביתי את הסיגריה, חשתי ברעב אז קמתי מהמיטה ירדתי במדרגות ופתחתי את המקרר שריק מכל מזון, ״שכחת לעשות קניות השבוע?״ שאלתי את אמי שישבה על השולחן ״אם אתה רוצה אוכל תעבוד ותקנה לעצמך״ היא השיבה בקרירות ושאפה מן הסיגריה שבידה, גילגלתי את עיני והחלטתי לצאת להליכה, התקדמתי לעבר הדלת ״לאן זה״ אמא שאלה בקול חסר התעניינות ״הליכה״ השבתי ויצאתי מהבית.
לאחר בערך חצי שעה בה אני מסתובב בין הבתים והרחובות החלטתי ללכת לביתו של ליאם, הגעתי לשם ודפקתי על הדלת, אימו של ליאם פתחה אותה עם חיוך רחב ״הארי איזה כיף לראות אותך, ליאם בחדרו״ הנהנתי לכיוונה והתקדמתי לעבר חדרו, פתחתי את הדלת בלי לדפוק וראיתי את ליאם מוריד שורה כשמוזיקה חזקה בכל רחבי החדר, נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת, ״רוצה קצת?״ הוא שאל מצביע על האבקה הלבנה, ״לא תודה״ עניתי, אין בכוונתי להתמסטל עכשיו ״ הפסד שלך״ אמר ובא להתיישב על המיטה לידי
לאחר שעה וחצי בערך חזרתי לביתי, שמתי לב שהשעה כבר אחת בלילה ועייפות תוקפת אותי, התארגנתי לשינה ונכנסתי למיטה, מנסה להירדם.
YOU ARE READING
Man up! (Larry stylinson)
Fanfictionלואי הוא תלמיד מחונן, פסל וצייר, הוא מנגן בגיטרה ואוהב את אימו ואחיותיו יותר מכל- יש לו כל הנתונים להצליח...אך איש לא יכול לנחש את האמת מאחורי המעטה המושלם- החרדה החברתית, הביישנות וחוסר היכולת לעמוד על שלו. כשהוא פוגש בהארי, התלמיד המדובר ביותר בתי...
