Man up! (Larry stylinson)

פרק 15

נקודת מבט לואי:

אני יושב ומנסה לסדר את המילים בדף-פעולה כמעט לא אפשרית בהתחשב בעובדה שהמילים בראשי מבולגנות וסבוכות זו בזו. המבחן בספרות אנגלית- המקצוע הקל והאהוב עליי.
אני עונה על השאלות בהיסח הדעת, זמן נפלא לחשוב על כל מה שקרה. למה סוזן הגיבה בצורה כזאת? היום יש לי שיחה לעשות איתה. אני לא רוצה להעמיד אותה במצב שהיא רוצה להתחמק ממני, היא באמת חשובה לי. אבל בינתיים נעזוב את זה, בכל זאת...מבחן.

״...ואל תשכחו לעשות את עמוד 85, השאלות שמסומנות למטה!״ המורה אומרת ואנחנו מתארגנים ויוצאים מהכיתה.
אני רואה את סוזן, ומתקדם לכיוונה. היא התעלמה ממני כל היום. למה כולם מתעלמים ממני? חשבתי שהם היחידים שמבינים אותי, נתתי בהם אמון... ״סוז, סוז!״ אני קורא אחריה, והיא עוצרת. ידעתי שהיא תענה. היא חמודה, היא לא פשוט תתעלם ממני כמו הארי. ״כן לו. אני כל כך מצטערת...באמת אני הגבתי בהגזמה״ היא אומרת ומחייכת חיוך מפויס. אני לא מבין איך היא חושבת שכעסתי! איך אני יכול לכעוס? זה כן הדאיג אותי, הלחיץ אותי...ביאס...אבל לא הכעיס. ״זה בסדר סוז, רק...חשוב לי לדבר על זה״ אני אומר ורואה שהיא נרגעת. זאתי נלחצת יותר מהר ממני. ״בסדר, נדבר על זה״ היא אומרת וממהרת להוסיף ״אבל לא פה. בוא, אני לבד בבית עם אחי, אתה מוזמן״ היא מתחילה לצאת מהכיתה ואני מצטרף אליה.

אח של סוזן מתוק אמיתי. אחרי שהוא סיים להראות לי את אוסף מכוניות הצעצוע שלו ואת כל בובות הנינג׳ה שלו, ואני סיימתי להעמיד פנים של סטרייט, אכלנו סטייק וצ׳יפס.
עכשיו אנחנו בחדר של סוזן. אני רואה שהיא שוקלת מילים. אני ממש קורא אותה כמו ספר פתוח. ״מה, סוז?״ אני שואל. ״אז ככה. אני יודעת שהארי לא טוב לך. אני לא יודעת להגיד למה, אבל...״ אני יודע שהיא מסתירה משהו. ״נו, סוז...מגיע לי שתהיה כנה איתי. היא שוקלת מילים ובסוף היא פולטת ״הארי ואני יצאנו״ אני רואה שהיא מתחילה לרעוד ולהזיע. אני מחבק אותה, ומרגיש אשם. ״סוז...הכל בסדר...אז יצאתם, אז מה?״ אני שואל ולא מבין. ״אתה לא מבין לואי...זה לא נגמר טוב. ואני אומרת לך להתרחק ממנו״ היא משחקת עם צרור המפתחות שבידה, ונראית לא נינוחה, אבל כבר לא רועדת ומזיעה. ״הוא היה החבר הראשון הרציני שלי...מה חשבת? שחרדות פשוט באות והולכות, בלי סיבה? הארי היה הסיבה שהתחילה את זה. הוא היה חבר שלי, חבר רציני. הוא גרם לי לבטוח בו. אני אמרתי לו שקשה לי, ואני לא רוצה להקשר סתם. אבל הוא היה כל כך מושלם, והייתי כל כך מאוהבת...שהוא הכניס אותי לעולם שלו. הוא הצליח לגרום לי למוטט את חומות ההגנה שהיו לי. ואני האמנתי לו שהוא באמת רוצה אותי. היינו זוג כמה חודשים, אבל ההרגשה היתה כאילו אנחנו מכירים שנים. לקראת הסוף, הוא התחיל להתנהג משונה. הוא תירץ לי, לא חזר לשיחות שלי...אבל הייתי מאוהבת מידי כדי לשים לב. עדיין התאמצתי, רציתי להאמין שגם הוא מאוהב כמוני. עד שיום אחד הוא קבע להפגש איתי, אחרי תקופה ארוכה שלא. התרגשתי והכנתי לו ארוחה, אבל הוא אמר לי שהוא רק השתמש בי כסיפור כיסוי, ושהוא בעצם גיי״ היא רועדת כולה ומזיעה, ואני מוזג לה מים מהקנקן שעל השידה. ״סוז, אני לא ידעתי...אני צריך לחשוב איך לעכל את זה״ אני לוקח את התיק שלי, מחבק אותה ויוצא מחדרה.
זה יותר מידי בשביל יום אחד.