Man up! (Larry stylinson)

פרק 9

נקודת מבט הארי:

ראיתי כמה מאושר לואי היה במשך היום, הוא שמר על ראשו מורם ויכולתי להישבע שראיתי אותו מחייך כמה פעמים, זה גרם לתחושה חמימה ונעימה להיווצר בבית החזה שלי, אך ראיתי את החיוך המזדיין של אדם כשהוא ראה שלואי מרוצה מעצמו, אני לא מבין מה איכפת לו שהוא מאושר, ראיתי שהוא מתלחשש עם חבריו הבני זונות ומצביע על לואי, הרגשתי את דמי רותח ואת אגרופיי מתכווצים, אני יודע שזה כנראה לא המקום שלי להתערב ושזה עלול להכעיס את לואי אך לא יכולתי לעמוד שם ולראות אותם מתייחסים אליו כאילו הוא צעצוע, בהחלטה כנראה פזיזה החלטתי להתקדם לעברם, הם היו ליד הלוקר של אדם, שמעתי אותם מצחקקים, ״היי״ אמרתי באסרטיביות ועצבנות ודפקתי עם ידי על הלוקר, ״צריך משהו סטיילס?״ אריק אמר עם חיוך קטן ״האמת שכן, רק רציתי לעדכן שאם אני רואה את הידיים שלכם על לואי זאת תהיה הפעולה האחרונה שתעשו איתן״ אמרתי ״אוווו מפחיד״ איזה בלונדיני נמוך אמר ״אמרת משהו, גמד?״ אמרתי ותוך כדי התקדמתי לעברו, אוחז בחולצתו ומצמיד או לקיר ״ל...לא״ הוא פלט וראיתי מבט מפוחד בעיניו ״נפלא״ אמרתי והלכתי לדרכי.

״לואי״ קראתי לעברו כשראיתי שיצא ממבנה בית הספר עם ילקוט על גבו, הוא כנראה סיים את יום הלימודים ועכשיו הולך אל ביתו, לי נשארה עוד שעה עד סיומם ״היי הארי, ראית שהצלחתי לשמור על ראש מורם? גם אף אחד לא נגע בי אד אפילו שלח לי מבט מבוהל, כנראה השיטות שלך עובדות״ הוא אמר ונראה מרוצה מעצמו זה גרם לי להרגיש טוב מסיבה מסויימת, עכשיו אני ממש לא מתכוון להגיד לו עכשיו את הסיבה האמיתית שלא הרביצו לו, חייכתי לכיוונו ״מי זה אד?״ שאלתי ״הבלונדיני הזה מהשכבה שלי, נראה קצת כמו אפרוח״ אמר, גיחכתי מהתיאור ונזכרתי בפניו המפוחדות, איזה נקבה ״טוב אני חייב ללכת נתראה״, נופפתי לו עם ידי, והוא חייך.

״תגיד אם השמיים כאלה גבוהים איך אני רואה אותם כאילו הם רק איזה 10 מטר מפה?״ ליאם אמר מכיוון שהוא מטומטם אנחנו יושבים עכשיו על המדשאה מחוץ לבית הספר, יום הלימודים כבר נגמר, ״סתום תפה״ אמרתי לו וראיתי שגיחך, ״עשית משהו מעניין אתמול?״ שאל, מיד עלו בראשי אירועי אתמול עם לואי וחיוך קטן עלה על פניי ״לא״ אמרתי לבסוף ״אתה?״ שאלתי ״כן, מצאתי עשרים דולר על הרצפה״ השיב ״מרגש״ אמרתי ״טוב אחי אני חייב ללכת״ אמר וקם מהדשא, ״ביי״ אמרתי, לאחר עשר דקות של בהייה בשמיים, קמתי על רגליי והתקדמתי אל כיוון ביתי.

הגעתי הביתה ודפקתי על הדלת, אמי פתחה וגלגלה את עינה, כלבה חשבתי לעצמי ועליתי לחדרי פתאום רגשות אשם תקפו אותי על כך שהשלתי את לואי לגבי כך שלא הרביצו לו היום, התעלמתי מכך והלכתי לישון.