Man up! (Larry stylinson)

פרק 12

נקודת מבט הארי:

עמדתי במקומי, לא מצליח להזיז את רגליי, אולי הגזמתי קצת עם מה שאמרתי לו לפני כמה רגעים אך הבנתי אתמול שאני לא יכול לתת לו להתקרב אליי יותר מדי, וכששאל אותי אם הכל בסדר, בכלל הבנתי שנתתי לו להתקרב יותר מדי, אני לא יכול להתמודד עם משהו כזה רגשני עכשיו, יש לי מספיק דברים על הראש אך הופתעתי שבאמת שם לב שמשהו לא בסדר, זה גרם ללבי להתחמם כששאל את זה, אך זה גרם לו גם לכאוב באותה מידה, מכיוון שידעתי שזה הרגע בו צריך לעצור את זה, אני לא רוצה לפגוע בו, אבל זה יפגע בו יותר אם לא אעצור את זה עכשיו, אחרי שהוא כבר יסמוך עליי, זה יכאב יותר, גם לי וגם לו, מגיע לו להיות בסביבה של אנשים טובים יותר.
המבט שהיה בעיניו שבר אותי, לא חשבתי שהקשר בנינו יהפוך למשהו שעלול לפגוע בו, אני יודע שהוא רגיש וזה הופך את הכל לכואב יותר, לא הבנתי למה אני מרגיש ככה, הוא בסך הכל יודניק שאני עוזר לו, אני מרגיש חרטה, זה אולי היה הדבר הנכון לעשות, אבל מבטו המאוכזב לא היה שווה את זה, לקחתי נשימה עמוקה והבנתי שבכל הזמן הזה שחלף הסתכלתי על דמותו נהיית קטנה יותר ויותר ולבסוף נעלמת, בזמן ששקעתי במחשבותי, התקדמתי לכיוון ביתי, ממשיך להרהר במחשבותי, אני אשמח להמשיך לעזור לו אם ירצה אך אני לא חושב שיהיה מעוניין, ניסיתי להריץ את מה שאמרתי לו בראשי, ׳לואי, תעזוב אותי אנחנו לא חברים ואנחנו לא נהיה, אני רק עוזר לך לא להיות כזה פתטי כי זה מפריע לי בעין׳, שמעתי את המשפט בראשי שוב ושוב, לא מצליח להשתיק את קולי המהדהד, רציתי לצעוק, כעסתי על כל כך הרבה דברים, עליי, על אמי, על הבני זונות שמציקים לו, על ליאם, על המורה להסטוריה ועל לואי, זה לא הגיוני, למה שבכלל אכעס עליו הוא לא עשה כלום, בעצם הוא עשה, הוא עשה מה שאף אחד אחר לא עשה, הוא התעניין בי, יכולתי לראות שההתנהגות האדישה שלי מפריעה לו, חזרתי שוב למשפט שאמרתי לו, הוא שגוי מכל כך הרבה סיבות:
1. אני לא רוצה שיעזוב אותי.
2.הוא הדבר הכי קרוב לחבר שאי פעם היה לי.
3.לואי לא פתטי, הוא בסך הכל ילד טוב שלא יודע להתמודד עם הרוע של אחרים, זה מקסים לדעתי, שהוא לא מבין למה הם עושים זאת, הרי זה ברור, אין להם דבר אחר לעשות, ההצקות שלהם ללואי הם כנראה הדבר הכי מרגש ומעניין בחייהם.
4. זה לא מפריע לי בעין, אפילו לא קצת.
פאק אני מטומטם, אני מתחרט על כך שפגעתי בו אך אני חושב שזה היה הדבר הנכון לעשות.
הגעתי לביתי, פותח את הדלת עם המפתח שלקחתי בבוקר, הבית חשוך, אמי כנראה בחוץ, עושה כל דבר חוץ מלהיות אמא, עליתי לחדרי, מחליט לשכוח מהמחשבות על לואי לקצת זמן, התארגנתי לשינה ולבסוף נכנסתי למיטה, מצליח להירדם רק אחרי שעה, למרות כל העייפות שבי.

קמתי בבוקר, התארגנתי ליום הלימודים, וירדתי אל המטבח שותה כוס מים ויוצא לכיוון בית הספר, החלטתי להתעלם מלואי, פשוט לשים את כל המחשבות והרגשות שלי בצד, אני מקווה שהוא לא עומד לנסות לדבר איתי, גם כי לא מגיע לי את היחס שלו בכלל אחרי מה שאמרתי וגם כי אני לא רוצה להתמודד עם זה כרגע.

הגעתי לבית הספר, מתקדם לכיוון הלוקר שלי, פותח אותו, מוציא את ציוד הלימוד שאני צריך לשלוש שעות הראשונות, ברגע שסגרתי את הלוקר פרצוף כועס ועינים כחולות נגלו בפניי, קפצתי במקומי מהבהלה שתקפה אותי ברגע שראיתי אותו, ״מה לעזאזל עבר עלייך אתמול?״ שאל בקול תוקפני, זה מצחיק לראות אותו כועס, התקדמתי לכיוון הכיתה, מתעלם ממה שאמר לפני רגע, ״זה סוג של משחק? כי אני לא בטוח שאני אוהב אותו״ אמר, לא יכולתי לעצור את חצי החיוך שנוצר על פניי אך למזלי הוא לא ראה זאת, ״אתה אידיוט״ אמר לפני שפנה לכיוון השני, אני מניח שממש עצבנתי אותו אם גרמתי לו לתגובה כזאת, הוא בדרך כלל רגוע וביישן, יעבור לו ממני בסוף, הוא יבין שהוא אמור להיות מוקף באנשים טובים יותר, אני מקווה.

נגמר יום הלימודים, נכנסתי לביתי רואה את אמי במטבח, כבר כמה ימים לא החלפנו מילה, היא לא בבית לרוב והאמת שאני מעדיף את זה ככה, ״אה את גרה כאן?״ שאלתי בקול ציני וראיתי שהיא מגלגלת את עיניה, לא ציפיתי לתגובה אחרת, ״ליאם בחדר שלך״ אמרה בטון לא מתעניין, עליתי לחדרי, פותח את הדלת ורואה את ליאם שוכב על מיטתי, מעשן, ״אתה צריך משהו מיוחד?״ שאלתי, ידעתי שזה לא יפגע בו, זה הסוג יחסים בנינו, רק לעיתים רחוקות הוא מגיע בשביל באמת להיות איתי, לעומתו אם הייתי אומר את זה ללואי הוא כנראה היה מאבד את זה, ״לא, אסור לי סתם לבוא לבקר אותך?״ שאל בקול ציני ״מותר, זה פשוט לא קורה הרבה״ השבתי ״אוי תשתוק״ אמר, גורם לי לגחך, אנחה יצאה מפי וכנראה הייתי נראה מוטרד מפני ששנייה אחר כך ליאם התחיל לדבר, ״מה אתה דלוק עליי? כי זה בסדר פשוט אני מעדיף בנות״ אמר ״ליאם זה שאני גיי לא אומר שאין לי טעם״ אמרתי, גורם לו לגלגל את עיניו, נשכבתי לידו על המיטה ולרגע חשבתי שאולי אוכל לדבר איתו על לואי, אך מיד שללתי את האפשרות הזו, זה פשוט לא מתאים עכשיו.

אני שוכב במיטתי, מנסה לישון, ליאם הלך בערך שלוש שעות לאחר שהגיע, מפני שהיה מאוחר, אני לוקח נשימות עמוקות ומתחיל להירדם.