נקודת מבט הארי:
נשארתי דקה או שתיים כשידי כרוכה מסביב אמא שבוכה, הרגשתי את הרעידות והנשימות הכבדות שלה.
שמתי לב שהיא מתחילה להירגע אז קמתי בעדינות ובאיטיות, הייתי חייב להבהיר לה שאין סיכוי שהיא תעיף מפה את לואי שוב ״פשוט אל תעשי את זה יותר ותתחילי לקבל את זה שאני אוהב בנים״ אמרתי במעט תוקפנות והתקדמתי לכיוון הדלת עוזב את הבית, הלכתי לבית של לואי כי הרגשתי שאני חייב להתנצל בשם אמי ולנסות להרגיע אותו למרות שאין באמת הסבר טוב למה שהיא עשתה.
אני יודע שהוא בטח פחד ונלחץ ממנה והמחשבה עליו כל כך מפוחד ועצוב מאמא שלי שאמורה לקבל אותו ולגרום לו להרגיש רצוי גורמים לגל של עצב לשטוף אותי.
אני מקווה שהוא עדיין ירצה להיות איתי, אני יודע שלפעמים החרדה שלו גורמת לו לפעול בצורה קיצונית ולתפוס מרחק.
בזמן שכל המחשבות האלה רצו במוחי הבחנתי שאני כבר בדלת ביתו של לואי.
דפקתי על הדלת ואחרי כמה שניות אמא של לואי פתחה את הדלת עם חיוך רחב על פניה, ״שלום הארי, כל כך נחמד לראות אותך כאן, לואי למעלה בחדרו הוא חזר קצת עצוב״ היא אמרה כשחיוכה ירד במשפט האחרון ״תודה ג׳והאנה אני אנסה לבדוק מה קורה איתו״ אמרתי מרגיש קצת רע על כך ששיקרתי אבל ההרגשה הזו עברה במהירות ״תודה הארי אני כל כך שמחה שיש לו אותך״ היא אמרה וחייכתי לעברה, ממהר ללכת לחדרו של לואי.
פתחתי את דלת חדרו של לואי וראיתי אותו שוכב על מטתו ובוהה בתקרה, הוא נראה כל כך יפה וטרוד.
״אפשר להפריע?״ שאלתי והתיישבתי על המיטה הוא הבחין בי והסתכל עליי במבט לחוץ, פתאום הוא השתעל בדרמטיות ״האמת שאני קצת חולה״ הוא אמר והשתעל שוב, ״לואי אני יכול לראות שאתה לא באמת חולה, מה היא כבר אמרה לך?״ שאלתי ושמעתי אותו נאנח, ״ היא אמרה לי לא להתקרב אלייך״ הוא אמר והרגשתי את אגרופיי מתקווצים, התקרבתי אליו ושמתי את ידי על הלחי שלו, הזזתי את אגודלי והרגשתי שהוא נשען על ידי ומשחרר נשימה שהחזיק ״אל תקשיב לה מההתחלה היא לא קיבלה את זה שאני הומו, אני לא יודע אם זה כדי למצוא עוד דרך לפגוע בי או אם היא סתם הומופובית אבל הדבר האחרון שאתה צריך לעשות זה לקחת אותה ברצינות, אוקיי?״ אמרתי וליטפתי את שערו, הוא הנהן ומשך באפו, ראיתי שהספיקה לנזול דמעה מעינו וניגבתי אותה.
נשכבתי לידו וחיבקתי אותו, הוא שם את ראשו בין כתפי לצווארי וחיבק את עורפי, שמתי יד אחת על ראשו ואת היד השנייה על גבו, שמחתי שהצלחתי לסדר את הדברים ביננו לפני שזה הפך למסובך מדי.
אני מקווה שזה לא עומד להשפיע עליו יותר מדי, הוא היה נראה חרדתי כשהוא סיפר לי מה היא אמרה.
״הארי?״ שמעתי את קולו הרך והחלש של לואי ״כן?״ השבתי, מחכה לתגובה שלו ״יכול להיות שזה היה רעיון רע?״ הוא שאל והתחלתי להילחץ ״מה היה רעיון רע?״ שאלתי, ״אנחנו״ הוא אמר והרגשתי את ליבי נופל לרגע ״מה פתאום לואי, אל תגיד את זה, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי לאחרונה אני אוהב להיות איתך זה עושה לי טוב אבל אם זה רעיון רע מצדך רק תגיד״
אמרתי חושש מהתגובה שלו ״לא! לא התכוונתי לזה ככה אני גם אוהב להיות איתך פשוט זה חשוב לי שאמא שלך תאהב אותי אבל היא אפילו לא יכולה לראות אותי״ הוא אמר במהירות תוך כדי שהתיישב על המיטה, מקרב אליו את הברכיים שלו, בכנות אין לי ממש מה להגיד לו, הוא צודק אבל הוא פשוט לא מבין שהאמהות שלנו לא אותו דבר ושדעתה של אמי לא באמת משנה ״אל תדאג לגביה, תשאיר את זה לי״ אמרתי, מתיישב לידו וכורך את ידי סביב כתפו ״אבל-״ ״שששש פשוט אל תחשוב על זה״ אמרתי וקברתי את ראשי בצווארו ״אוקיי״ הוא אמר וליטף את ראשי.
נשארנו ככה לעוד כמה דקות עד שנזכרתי שרציתי ללכת לבית המרקחת היום ״תגיד, בא לך לקפוץ לבית המרקחת?״ שאלתי ״למה אתה צריך בית מרקחת?״ הוא שאל בגיחוך "כדורי שינה״ השבתי בפשטות ״אוקיי״ הוא אמר וקם מהמיטה אחרי שנישק את ראשי ״אתה בא?״ הוא שאל והבנתי שכנראה בהיתי בו ״כן״ השבתי וקמתי מהמיטה.
יצאנו מהבית של לואי והתקדמנו לכיוון בית המרקחת ״אז מה הקטע של הכדורי שינה?״ הוא שאל ״הייתה תקופה שלא הצלחתי לישון אז ניסיתי לקחת כדורים וזה עבד״ השבתי ״למה לא הצלחת לישון?״ הוא שאל ״יש לך הרבה שאלות היום״ אמרתי בחיוך וקירבתי אותו אליי, כורך את ידי סביב כתפו ״נו״ הוא אמר וכרך את ידיו סביב המותן שלי ״לא יודע״ ״אוקיי אוקיי סיימתי עם השאלות״ הוא אמר ״יופי״ אמרתי.
לאחר כמה דקות הגענו לבית המרקחת, קניתי את הכדורים ויצאנו משם ״הארי, עד כמה אתה ספונטני?״ הוא שאל ״מה אתה כבר מתכנן לואי?״ שאלתי והוא חייך ״חשבתי שאולי נלך לים, נעים היום״ הוא אמר בתזמון טוב, הייתי צריך משהו שישכיח לי את מה שקרה היום ״אם זה מה שישמח אותך נלך לים״ ״אבל לא להרבה זמן עומד להחשיך מיהרתי להוסיף ״אין בעיה״ הוא אמר.
לאחר רבע שעה הגענו לים, הורדנו את החולצות והמכנסיים ונכנסנו לים.
המים היו פושרים אך היה נראה שללואי היה קר בהתחשב לכך שהוא רעד וקפץ במקומו, משכתי אותו אליי וחיבקתי אותו ״קר לך?״ שאלתי ״כבר לא״ הוא ענה והעביר את ידו על שיערי, הנחתי יד אחת על צווארו ואת היד השנייה על הלחי שלו והתקרבתי אליו, נשאר ביננו מרחק של סנטימטרים ספורים, הרגשתי את נשימותיו הרכות על פניי עד שנישקתי אותו, מרגיש צמרמורות ופרפרים בכל גופי.
התנתקנו מהנשיקה והוא התקרב לחיקי, ליטפתי את שיערו הרך והרגשתי רגוע יותר מתמיד, הייתי מאושר.
————————————————————————
תודה על אלף צפיות אוהבות הכי בעולםם❤️
YOU ARE READING
Man up! (Larry stylinson)
Fanfictionלואי הוא תלמיד מחונן, פסל וצייר, הוא מנגן בגיטרה ואוהב את אימו ואחיותיו יותר מכל- יש לו כל הנתונים להצליח...אך איש לא יכול לנחש את האמת מאחורי המעטה המושלם- החרדה החברתית, הביישנות וחוסר היכולת לעמוד על שלו. כשהוא פוגש בהארי, התלמיד המדובר ביותר בתי...
