I kissed a boy

This is the life

Oh the wind whistles down
The cold dark street tonight
And the people they were dancing
To the music vibe

And the boys chase the girls, with curls in their hair
While the shy tormented youth sit way over there
And the songs get louder each one better than before

And you're singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?
And you're singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
Where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?
Where you gonna sleep tonight ?

So you're heading down the road in your taxi for four
And you're waiting outside Jimmy's front door
But nobody's in and nobody's home till four
So you're sitting there with nothing to do
Talking about Robert Ragger and his motley crew
And where you gonna go, where you gonna sleep tonight?

And you singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
Oh where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?
And you singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
Where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?
Where you gonna sleep tonight

And you singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
Oh where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?
And you singing the song thinking this is the life
And you wake up in the morning and your head feels twice the size
where you gonna go, where you gonna go, where you gonna sleep tonight?

Where you gonna sleep tonight?

(This is the life by Amy Macdonald)

פרק 11: וויל

"אין סיכוי!" מחיתי בתוקף.

ליילה נאנחה. "אתה צריך לעשות את הסימולציה הזאת. זה יעזור לך." היא ניסתה לשכנע אותי להתאמן על הדברים שאומר להורים שלי.

"אבל זה מביך מידי!" התעקשתי.

"תעמיד פנים לרגע שאני אחד מההורים שלך. מה אתה מתכוון לומר?" היא שאלה, לא מוותרת לי.

"אני לא יכול. אולי זה מוקדם לספר להם." מלמלתי.

העיניים של ליילה נצצו לרגע. "יש לי רעיון, אולי אני אקרא לריבר ותתאמן על הנאום איתו?" היא שאלה.

"מה? לא! ממש לא! זה יהפוך את המצב ליותר גרוע, בבקשה אל!" כמעט צעקתי, אבל זה היה מאחר מידי כי ריבר בדיוק נכנס לחדר שהייתי בו.

"ליילה אמרה לי שאתה צריך עזרה עם משהו." הוא חייך מעט.

"זה כלום. היא רוצה שאני אעשה סימולציה לנאום להורים שלי." נאנחתי.

ריבר שתק לרגע. "בסדר. מה כתבת עד עכשיו?" ריבר שאל.

"רק את ההתחלה... לא הצלחתי להתקדם משם..." התיישבתי מולו.

"אני יכול לקרוא את מה התחלת לכתוב?" ריבר שאל.

הושטתי לו ת הדף בהססנות. "אני מזהיר אותך, זה עומד להיות גרוע." גיחכתי.