פרק 1-אמילי

87 8 0
                                    

התארגנתי בחדר שלי למסיבה בערב, אמא שלי הזמינה את כל החברים של רון ושלה כמובן, וגם החברים שלי מוזמנים. אמא שלי יודעת על ההופעה שאנחנו מתכננים ומאוד אוהבת את זה, חיכיתי לרגע שהוא יופתע וכמובן שזו לא המתנה היחידה שלי, קניתי לו שעון מהמם שהוא הרבה זמן מדבר עליו. לבשתי שמלה בצבע ורוד עדין, שמלה פשוטה וקצרה בכל זאת קיץ והמסיבה בחוץ ליד הבריכה. נעלתי סנדלים שטוחות לבנות, אני פחות אוהבת עקבים אני אוהבת להתלבש פשוט ויפה.

סיימתי להתאפר איפור עדין והייתי מוכנה, ירדתי למטה הלכתי לכיוון החצר כל אזור הבריכה הואר בצורה מהממת, אור אולטרה סגול היה בבריכה מתחת למים בלונים מילאו את הבריכה, הדק שמסביב לבריכה הואר בעזרת עמודי התאורה הגדולים.

כל הדשא התמלא בשולחנות גבוהים שהיו מפוזרים, עמדת ה DJ הייתה כבר מוכנה עם מסך גדול עליה, הבמה הייתה כבר מוכנה עם כל הכלים שלי ושל מייק שון וג'סטין.

"אוהבת?" קולה של אימי נשמע מאחורי הסתובבתי עם חיוך ענק על פניי "מאוד זה מדהים" אמרתי מתפעלת מהמקום, החצר תמיד הייתה יפה מאוד אבל כאשר היא מקושטת כך היא אפילו יפה יותר.

"אמא את נראית מדהים" קבעתי וחיבקתי אותה היא לבשה שמלה שחורה ארוכה מהממת, "תודה אמ' גם את" היא אמרה בחיוך והתלהבות.

אמ' זה שם החיבה שלי ככה כולם קוראים לי.

רון הגיע לבוש בחליפה אפורה בהירה והיה לו חיוך קטן על שפתיו כשהביט באמא שלי "את נראית מדהים" הוא אמר בקול חלש וידעתי שזה הסימן שלי לעזוב אותם לבד.

למזלי היה צלצול בדלת אז רצתי לפתוח שם עמדו אמה, דניאל, שון, מייק וג'סטין וכמובן שישר הם הלכו לכיוון בר להתחיל לשתות, לדניאל היה מבט קצת מוזר "מה יש דני?" שאלתי אותה ואמה ענתה במקומה "מחר לה ולג'סטין יש דייט" היא אמרה בהתלהבות ודניאל האדימה מבושה "אז למה את ככה? את מאוהבת בו כבר שנה" אמרתי מתלהבת כנראה יותר ממנה "לחוצה בעיקר" היא אמרה בקול קטן ושקט שממש לא מאפיין אותה "אין לך ממה, את וג'סטין חברים ממש טובים ורואים שהוא אוהב אותך" אמרתי "סוף סוף הוא עשה צעד" הוספתי ואני ואמה צחקנו דניאל רק המשיכה להיות כמו עגבנייה "טוב די לדאוג בואי לשתות" אמה אמרה ולקחה את היד שלי ואת של דניאל "אמה אני לא שותה" אמרתי מזיזה את היד שלי מידה "שכחתי את ילדה טובה ירושלים" היא אמרה בעוקצנות אבל אני יודעת שזה רק בצחוק "מישהי צריכה להשגיח עליכם" אמרתי מחזירה לה והיא יודעת שאני צודקת כשכולם מתחילים לשתות הם מאבדים שליטה מהר מאוד.

"טוב הלכנו אמא שלך ורון מתקרבים" דניאל אמרה ופתאום היא חזרה לעצמה. הסתובבתי וראיתי אותם ממש מולי רון קצת חושש אפשר להגיד לפי הפרצוף שלו.

"מה יש? הכל מוכן למה אתה ככה?" שאלתי אותו עם חיוך קטן "אמא שלך אומרת שהמתנה שלי צריכה להגיע ממש עכשיו אבל לא מוכנה להגיד לי מה זה, את יודעת מה היא מתכננת?" הוא שאל ממש מסוקרן הלוואי וידעתי היא לא הסכימה לגלות גם לי.

אהבה בלתי אפשרית/ Impossible loveWhere stories live. Discover now