אהבה בלתי אפשרית/ Impossible love

פרק 10- אמילי

אמא שלי ורון חזרו וכך גם המסכה שלי, ילדה מאושרת בלי דאגות בלי בעיות או תסביכים. מצליחה להתמודד עם כל העולם, מצליחה לומדת משקיעה בדיוק כפי שהם רוצים שאהיה.
ממייקל אני מתחמקת כל היום לא בא לי לראות אותו או לדבר איתו או כל קשר איתו. לרגע חשבתי שהוא יהיה כנה איתי שיספר לי הכל רציתי לשמוע הכל אבל הוא גם צודק אני לא יודעת מה אני עומדת לשמוע ואולי זה לא ימצא חן בעניי או יפגע בי ואולי אני באמת לא מוכנה לזה.

תמיד סמכתי על מייקל שישמור עליי ולא ייתן לאיש לפגוע בי גם לא לעצמו אצטרך לעשות זאת שוב עם כל הקושי שבדבר כי אני לא יודעת עם עצמי עד כמה אני באמת יכולה לסמוך עליו שוב וזאת הסיבה שאני מתחמקת ממנו. אני בטוחה שהוא מרגיש בזה, לא ירדתי לאכול ארוחת צוהריים רק בגלל שידעתי שהוא ישב שם והמבט שלו פשוט ישרוף אותי כמו תמיד.

ישבתי בחדר שלי התחלתי כבר להיות רעבה אבל גם לא רציתי להיתקל במייקל אז פשוט נשארתי לשכב במיטה שלי מול הטלוויזיה וכאילו הוא קרא את מחשבותיי דלת חדרי נפתחה ושם עמד מייקל עם מגש אוכל שהעלה אדים. הריח הגיע עד לאפי וגרם לבטן שלי להוציא קולות של רעב. הוא עמד שם ולא אמר מילה רק הביט בי במבט ששרף אותי עד העצמות, העלה את כל גופי בלהבות ששכחתי שהוא יכול להדליק אבל תמיד ידעתי שהוא היחיד שיכול לגרום לי להרגיש כך.

הוא נכנס לחדרי וסוגר את הדלת אף אחד לא מוציא מילה מהפה שנינו יודעים למה הוא כאן ונראה שהוא כועס ומתוסכל ולא ידעתי על מה יותר עליי או על הסיטואציה שנוצרה בנינו. הוא התיישב על המיטה כך שפניו מולי הרמתי את רגליי לחזה שלי וידיי על רגליי הוא הניח את המגש על המיטה ופשוט הבטתי במגש עליו הייתה פסטה בשמנת פסטו המאכל האהוב עליי אבל משום מה גופי היה קפוא תחת מבטו, הוא המשיך להביט בי הרגשתי את מבטו עליי אבל אני מפחדת להרים את מבטי ולהביט בו, אני מפחדת להצליב את מבטינו אחד בשניה לא יודעת למה. אני יודעת שהוא כעוס על כך שלא באתי לאכול אבל פשוט לא יכולתי להביט בו והינה הוא עכשיו מכריח אותי להביט בו כאשר הוא מרים את ידו החזקה תופס את סנטי בעדינות שמנוגעת כל כך לסערת הרגשות שאני יודעת שהוא חווה עכשיו אפילו בלי להביט בו. תמיד יכולתי להרגיש אותו וזו הפעם הראשונה שזה קורה מאז שחזר.

הוא מרים את פניי אליו מבטינו מצטלב ופניו הרבה יותר קרובות לפניי ממה שחשבתי, אני מרגישה את הנשימות שלו על פניי הריח שלו נכנס לאפי וגורם לצמרמורת נעימה לעבור בכל גופי עיניו הירוקות כהות והאפור העדין שהיה בהן נעלם לחלוטין מה שמעיד על כך שצדקתי. הוא בסערת רגשות.

עדיין אף אחד מאיתנו לא אומר מילה אני מפחדת להוציא הגה מהפה לא רוצה להרוס את הקרבה הזו אני מתענגת עלייה. ידו לא ירדה מסנטרי לאט לאט הוא מעביר את ידו מהסנטר ללחי, מלטף בעדינות עיניי נעצמות באופן אוטומטי מגעו על עורי היה כל כך נעים. העור שלו מצד אחד מחוספס ומצד שני רך ונעים משהו באמצע בין שניהם והאיזון בניהם שיגע אותי, אהבתי את זה.