"עברו שנתיים מייקל, אמרתי לך שהשתנתי" אמרתי מנסה להתרחק קצת ממנו אבל הרכב הזה קטן ואין יותר מדי לאן להתרחק משפילה את מבטי לא רוצה להסתכל עכשיו על עיניו היפות כי אני לא יודעת מה אפלוט או אעשה בטעות "בולשיט אמילי, כן עברת משהו מזעזע אבל אין סיכוי שזה שינה אותך עד כדי כך, תמיד היית קרובה אליי כל כך..." הוא אמר ושוב כאב חזר לקולו "הייתי, בעבר לא עכשיו. מייקל השתנתי אין לך מושג מה עברתי, גם אם שאלת את אמא שלי ורון לא הייתה לך שום דרך לדעת כי גם להם לא סיפרתי הכל, היו דברים שהתמודדתי איתם בעצמי כי הייתי לבד אז כן, השתנתי וגם הקשר שלנו השתנה" אמרתי והפעם כן הרמתי את מבטי אליו והסתכלתי אליו ישירות לעיניים "הקשר שלנו כבר לא קיים, הרסת אותו מהיסוד ואין שום דבר לחזור למה שהיה" אמרתי וחלק ממני כאב על מה שאמרתי אבל אני חייבת להתרחק ממנו, הוא רק פוגע בי גם כשהוא לא יודע שהוא פוגע בי.
הוא לא הגיב רק הביט בי במבט מלא רגשות שלא הצלחתי לפענח, לאחר כמה שניות של שקט יצאתי מהרכב והתחלת להתקדם לכיוון בית המשפט עורך הדין של אמא שלי ורון, בן מחכה לנו שם שמעתי את מייקל ממש מאחורי. מנסה לשכוח מכך שמייקל עוד כמה דקות שומע ממני בדיוק מה קרה באותו לילה.
הגענו לבית המשפט, לחדר בו יתקיים הדיון האחרון ומתן גזר דין, בן הצליח לגרום לשופט להסכים לשמוע ממני עוד פעם אחת מה קרה באותו לילה בתקווה שזה יחמיר את העונש אבל התנאי שלו היה שעורך הדין של החלאה שהרס את חיי ישאל אותי כמה שאלות. הסכמתי בלי לחשוב בכלל אני לא מפחדת, יותר נכון לא פחדתי מהרגע שהבנתי שמייקל יהיה נוכח הפחד חלחל לעצמות שלי. כנראה שמייקל שם לב כי הרגשתי את בטנו צמודה לגב שלי ויד מלטפת את ידי הסתובבתי וראיתי אותו מביט בי במבט שלא הצלחתי לפענח. "די" לחשתי ובאותה שניה הוא הרחיק את ידו "תזכור, מהשנייה שאנחנו יוצאים מכאן אנחנו לא מדברים מילה על מה שיקרה כאן" דרשתי ממנו, מייקל לא אמר מילה רק הנהן בהיסוס קל.
התיישבתי בדוכן העדים עורך הדין של אלכס, הבן זונה שהרס לי את החיים עומד מול הדוכן ומתחיל בחקירה.
"אז גברת הריסון, איך הלילה במועדון התחיל?" כרגיל השאלות הרגילות כבר התרגלתי לכך מהחקירות במשטרה ומעדויות קודמות שנתתי.
"כרגיל, הייתי עם החברים שלי היינו בסך הכל נערים שרוצים להנות בחופש" התחלתי לדבר ולשפוך הכל, מקפידה לא להחסיר אף פרט. אני אספר הכל חוץ מהחלק של מייקל בסיפור.
"ואיך פגשת את מרשי?" הוא ממשיך לשאול שוב את השאלות הרגילות אבל אני יודעת שזו רק ההתחלה והחלק הקשה עוד לפני.
"אני לא יוצאת בדרך כלל למסיבות או מועדונים אז אני לא רגילה לריח שיש שם. החלטתי לצאת לשאוף קצת אוויר צח, אחד החברים שלי שון הציע לי שילווה אותי אבל סירבתי החברות שלי כבר היו קצת שיכורות ואני לא שתיתי באותו לילה אז העדפתי שישאר איתן" הסברתי ובן הגיש לשופט את תוצאות בדיקת השתן ובדיקת הדנ"א משיערות הראש שלי שמוכיחות שלא היו סמים או אלכוהול בדמי.
YOU ARE READING
אהבה בלתי אפשרית/ Impossible love
Romanceהיא יורדת למטבח כמו כל בוקר מלאת אושר כמו שלא הייתה תקופה אבל אז היא רואה אותו על מדים האקדח שלו מוצמד למותן שלו ותיק גדול על יד רגליו מחבק את רון ואמא שלה בוכה "לא.. לא.. לא אתה הבטחת!" הוא צועקת עליו ויורדת במהירות האור עומדת מולו עם דמעות בעיניה...
