הזאבים שלי

פרק 18

נ.מ. אייס
עבר שבוע מאז השינוי.
הוא לא יוצא מהחדר.
הוא לא מתקשר איתנו.
הוא לא שתה דם.
הוא לא מראה סימני קיום.
דפקתי על דלת חדרו עוד פעם.
"ריין בבקשה תפתח....הבאתי דם...אתה צריך את זה." דיברתי לדלת- יודע שהוא מקשיב.
נהמות נשמעו וקול של רהיט נופל,ככל הנראה נשבר.
"ריין..." ניסיתי עוד פעם
נהמה חזקה נשמעה מעבר לדלת- משתיקה אותי.
הוא משתגע.
אני לא יכול לתת לזה לקרות.
"ריין.אני נכנס." קבעתי ונהמה נשמעה בתגובה.
פתחתי את הדלת בתנופה והמחזה שנגלה לעיניי היה מפחיד.
לא שהמחזה הפחיד אותי,ראיתי דברים יותר גרועים.
אלא הפחיד אותי המצב השביר של ריין.
הוא רץ מסביב לחדר, במהירות כזאת שאפילו לא ראו אותו, רק שובל רוח.
מתנגש בדברים ללא הרף.
סגרתי את הדלת אחריי.
הוא נעצר במקומו ומבטו עלה מרגליי לפניי, סוקר אותי.
האם אני איום או סתם בחור נחמד?
הנחתי את שקית הדם לרגליי והרמתי את ידיי מראה שאני לא מחזיק כלום.
הוא נהם והתקרב אליי בצעדים מתוחים- מוכן לתקוף.

ובשניה אחת הוא נעץ את שיניו בשקית הדם ורוקן אותה.
עיניו התבהרו והוא התיישר במקומו.
'אייס...סליחה שראית אותי ככה...' הוא סימן והתיישב על המיטה באנחה.
"ריין זה בסדר." השבתי
הוא בהה בי
ואני בהיתי בו
עיניו ננעצו בעיניי.
כחולות כמו הים האין סופי ושקטות, מחושבות.
אני כל כך אוהב אותו.
הוא לא יודע כמה.
הוא לא יבין.
'אני יכול לשאול משהו?' הוא סימן ברוגע.
זה היה מוזר.
מאז שהוא השתנה הוא הרבה יותר זהיר,הרבה יותר....רגוע.
כמובן מתי שהוא לא מתחרפן או משהו...
הנהנתי קלות בראשי.
'זה פתטי אבל איך אתם מביאים לי דם?' הוא סימן וחשף את שיניו בחיוך מובך.
הוא ישב בסיכול רגליים וגבו היה ישר.
הוא יכל לעבור בקלות כבן מלוכה.
גם מבחינת יופי וגם מבחינת התנהגות.
"אנחנו קונים את זה ממשחטות של חיות....לא נעים אבל זה מה שיש.
עכשיו תורי לשאול.
למה אתה מסתגר בחדר?"
הוא העביר את מבטו על החדר ברוגע מסוים ואז חזר להתמקד בי
'אני מרגיש שאני שולט בעצמי. הבנתי איך להשתיק את הקול בראשי.'
הוא חייך על אמת עכשיו והחזרתי לו חיוך.
"אני גאה בך ריין! ואני אוהב אותך!"
אמרתי בחום. ואני נשבע באלוהים שאם הוא יכל להסמיק הוא היה מסמיק.
אבל הוא ערפד.
אז כן...
'קשה לי עם מחוייבות אבל אני מחבב אותך גם...' הוא סימן והרכין את ראשו
"אתה מוכן לרדת...הבנים וגם ההורים שלי דואגים לך." שאלתי בשקט.
הוא הנהן וקם, מושיט את ידו.
אחזתי בה.

-----כעבור חודש-----
נ.מ. אלכס (זו לא טעות )

בחודש האחרון ריין ממש מתרגל לחברת בני אנוש...או אנשי זאב במקרה שלנו.
הוא הלך לפגוש כמה מהאנשים של הלהקה ושל המאפיה.
הבנים כל כך אוהבים אותו...
כל רגע הם מדברים עליו.
פתחתי את עיניי, מתמתח.
גופו של סבסטיאן היה ליידי.
התקופפתי לאוזנו "לאב,הגיע זמן לקום" לחשתי לאזונו וסידרתי את שיערו.
"לא רוצה." הוא קבע בקול צרוד של הבוקר
"אם לא תקום-" התחלתי לאיים ואז הוא עלה מעליי
פרצופו מרחף מעל שלי
"מה?מה תעשה לי?" הוא לחש וחייך.
"אני אכניס אותך לתקופת יובש של עשר שנים. ואתה יודע. יש לנו את כל הזמן שבעולם."
הוא נאנח
"אתה לא יכול שניה בלעדיי בייב." הוא הציב עובדה .
וגלגלתי את עיניי
"צודק." נשקתי לו ואז הזזתי אותו ממני.
"בוא, היום יש אימון. ושאני אומר היום אני מתכוון עוד חצי שעה. אז תזיז את התחת שלך." הפצרתי בו
"תחת שאתה אוהב." הוא החזיר בהתחכמות
"תחת שאני מת לו על התחת אבל יאלה." השבתי.
צחוקו מילא את החלל והוא קם גם, מתארגן איתי.

כשאני אומר אימון אני מתכוון לאימון לחימה.
אני וסבסטיאן מדגימים לחברי מאפיה איך להילחם בכל מצב...כי אנחנו בני אל מוות....אנחנו לא יכולים להינזק.
והיום ריין ישתתף בו פעם ראשונה.
אני כל כך מתרגש!

ירדנו ישר לאולם האימונים,פותחים את הדלתות ורואים כשלושים חברי מאפיה נעמדים בעודנו נכנסים- כאות של כבוד. כולם אנשי זאב
"בוקר טוב." קולו העמוק של סבסטיאן מילא את החלל
"היום יהיה אימון מיוחד. המיועד של השלישייה, הלונה העתידי, ריין נמצא כאן. נעבוד על תרגילי התחמקות והגבה. בעיקרון קרב."
הוא הסביר ועיניי ישר חיפשו את ריין.
הוא עמד בקצה ביחד עם השלישייה,נמוך יחסית אליהם.
הוא החזיק את ידו של טום ושל אייס ונשען על לוגן שהיה מאחוריו.
הוא נראה שמח.
הם נראו שמחים.
זה לא פשוט לו.
אני שמח.
"אני ואלכס נדגים קרב חופשי. אין מכות מתחת לחגורה." קולו של סבסטיאן פיקס אותי.
חייכתי מוריד את נעליי ונעמד בעמידת מוצא.
מהצד נראה שאין לי סיכוי.
מטר שישים ובמבה נגד הענק הזה.
אבל יש לי טריקים בשרוול.
"קדימה." הוא הצהיר והקרב התחיל.
לא תקפתי.
הוא תקף ראשון.
התחמקתי בחיוך,קופץ מעליו כך שאני מול גבו ובעטתי בו.
הוא עף לקיר וכמעט התנגש בו עד שרץ לכיווני והפיל אותי על הרצפה- מרתק אותי
פרצופו מעליי
נשקתי לו ואז יצאתי מהריתוק והתחלנו תערובת של אגרופים ומכות.
כעבור דקה וחצי נגמר הקרב- תיקו.
חייכתי לסבסטיאן שלא החזיר חיוך...כמו תמיד אבל שלח לי מסרים חמים ואוהבים בראשי.
"עכשיו השלישייה מול ריין."
זה יהיה מעניין