הזאבים שלי

פרק 33

נ.מ ריין
החלקה על הקרח.
הוא לקח אותי להחלקה על הקרח.
איך לעזאזל הוא יודע על זה.
בחיים לא סיפרתי לו שזה תחביב שלי, בחיים לא דיברתי על זה.
ובכל זאת הוא ידע, החלקה על הקרח. ולא סתם, הוא לקח אותי למתחם האהוב עליי.
וואט דה פאק?!
הוא אמר לי שהוא שכר את המקום לשעתיים הקרובות ורק שנינו שם ומשום מקום הוא הוציא את תיק החפצים שלי ואמר לי ללכת להחליף בגדים.
אני תוהה איך הם יודעים עליי כל כך הרבה.
נכנסתי לתא השירותים והוצאתי בגד מהתיק.
זה בגד גוף עם שרוולים ארוכים ורופפים בצבע שחור ומכנסיים שחורות גם כן, זה הבגד האהוב עליי, נוח, קליל ולא מוגזם.
יצאתי מהשירותים וחזרתי לכיוון אייס.
"אתה מהמם אהוב." הוא לחש ונשק לשפתיי.
חייכתי, מובך, והתיישבתי כדי להשים את נעלי ההחלקה.
"איך ידעת שאני מחליק אייס?" שאלתי בעודי קושר את השרוכים
"אתה כל הזמן צופה בתחרויות של החלקה על הקרח אז החלטתי לבדוק עם המרכז להחלקה על הקרח ומסתבר שאדם בשם ריין בא להחליק כל רביעי,חמישי ושבת."
ואו.
"תודה על זה אייס."
קמתי ונכנסתי לרחבת הקרח "אתה מחליק גם?" שאלתי והוא נד בראשו "אני רק צופה."
הנהנתי והתחלתי להחליק.
הדבר הטוב בלהיות ערפד זה שלא צריך חימום ולא מתיחות אפשר פשוט להתחיל מיד.

נ.מ אייס.
הוא מחליק כבר שעה ואני לא יכול להוריד את העניים שלי מהגוף הקטן והמושלם שלו שזז בדרכים מופלאות.
הוא קפץ והסתחרר, החליק סתם ואפילו עשה סלטות.
ואת כל זה הוא עשה בעדינות וביופי, השיער הלבן שלו התפזר לכל עבר כאילו מכוונים אליו מאוורר בצילומי אופנה.
הוא נדהם לשמוע שאני יודע על זה שהוא מחליק.
אבל זה לא כל כך קשה להבין את זה.
בחודשיים האחרונים, מהרגע שהוא חזר אלינו הוא לא מפסיק לקפוץ כל הזמן ולהסתחרר, הוא עושה את זה בטבעיות ולא שם לב אפילו.
"היי, ריין!" קראתי לעברו והוא החליק לכיווני.
כאשר הוא נעמד מולי הוא הטה את ראשו בשאלה
"בוא תצא, תנוח קצת."
"אני לא צריך לנוח אייס." הוא גיחך בחזרה.
טוב נו זה לא יעבוד ככה.
רכנתי לעבר אוזנו ולחשתי "אתה בטוח? תיכננתי לנו משהו כיפי שכולל אותך צורח את השם שלי."
הוא בלע את רוקו והרים עליי עיניים
"אייס אני..." הוא מלמל
אני זוכר טוב מאוד את זה שהוא ביקש שלא נקיים יחסי מין, אבל עברו חודשיים ואני יודע טוב מאוד שהוא חרמן רצח.
אם הוא חושב שאני והבנים לא שמים לב שהוא יוצא מהמיטה בשעות הלילה המאוחרות ומאונן מול פורנו זול בחדר הישן שלו באחוזה, אז הוא טועה בגדול.
"אני מוכן." האישונים שלו התרחבו ואני חייכתי.
מצלמות האבטחה כבויות ואין פה אנשיי צוות.
"נהדר." נהמתי ומשכתי אותו אל מחוץ הרחבה.
הוא נחת על ספסל ואני מיהרתי להוריד את הנעליים ממנו.
הרמתי אותו והצמדתי לקיר, רגליו נכרכו סביבי  אוטומטית.
נישקתי אותו בעדינות.
הנשיקה העדינה לא החזיקה הרבה עד שחדרתי עם לשוני לפיו חוקר כל פינה.
הוא נאנח לפי, גורם לי להתחרמן עוד יותר.
"אייס," הוא ניתק את הנשיקה "אני יכול?" הוא שאל בשקט ומבטו נדד לבליטה שהייתה ברורה מעבר לג'ינס
"אם זה מה שאתה רוצה מלאך." לחשתי לאוזנו והורדתי אותו ממני.
התיישבתי על אחד הספסלים המפוזרים באולם וחיכיתי.
הוא עמד מולי, מתנשף במקצת והיסס.
הוא היסס.
הוא היסס למרות שהכיר אותי
הוא היסס למרות שזו לא הפעם הראשונה שלו איתי
הוא היסס אחרי שביקש את זה בעצמו.
"ריין אתה לא חייב." קבעתי והבטתי לתוך עיניו.
כחול הקרח שבעיניו נמס.
"אני רוצה, מאוד."  הוא מלמל
"נהדר. אתה לא צריך לחשוש. אולי לא קיימת יחסי מין שלוש שנים אבל אנחנו סימנו אחד את השני. אתה יודע בדיוק מה לעשות ואיך לעשות את זה בדרך שתגרום לי להרגיש טוב. כי אתה מושלם בשבילי. אז אל תהסס."
את המשפט האחרון פקדתי עליו והוא הנהן, כורע על ברכיו לפניי.
הוא פתח את המכנסיים שלי והעיף אותם הצידה.
נשארתי בחולצה ובבוקסר מולו.
הוא בלע את רוקו כאשר שם לב לגודל הבליטה.
הוא הוריד גם את הבוקסר בהחלטיות.
הלשון שלו ליטפה את הכיפה שלי בעדינות מחלצת ממני גניחה עמוקה.
" ריין!" נהמתי כאשר הכניס את כולי לפיו בבת אחת.

נ.מ ריין.
אני לא אספר מה קרה שם.
אני רק אומר שאחריי שירדתי לו הוא הצמיד אותי לקיר וזיין אותי חזק. כל כך חזק, שאם הייתי אנושי לא הייתי מסוגל ללכת אחרי זה.
אני לא מצטער.
אני מרגיש כל כך שלם עכשיו.
הסבתי את ראשי מהנוף של הדרך ונעצתי את מבטי בידינו השלובות.
אייס נוהג עכשיו ואני יושב לידו בשקט.
הוא אמר לי שטום תכנן לי משהו בבית.
אני לא יודע מה זה יהיה אבל יש לי הרגשה שזה יהיה משהו מיוחד.

שלום כאן הסופר הנאמן שלכם, אלכס.
התחלתי את הספר הזה עקב מחשבה שאין מספיק ייצוג לפוליאמריה בוואטפד. אני מכיר שניי ספרים בוואטפד, של אותה סופרת, וזהו.
וכפוליאמרי הייתי נורא עצוב והרגשתי כאילו לא מבטאים את הפוליאמריה מספיק.
ואז התחלתי לכתוב, ולהפתעתי לא היו תגובות רעות לגבי מערכת היחסים "המשונה" הזאת אלא רק שבחים.
אני מודה לכולכם.
כשהתחלתי לכתוב את הספר הייתי בזוגיות עם בן זוגי המדהים נקרא לו ר'. הוא אדם מדהים ואני עדיין יוצא איתו.
ולפניי כמה חודשים הכרתי את ד'. ולפני חודש הצעתי לו לצאת.
ר' קיבל את זה וגם ד'.
אני אוהב את שניהם כל כך שאני לא יכול לתאר את זה.
והם עוזרים לי בהכל.
אז אני מקדיש את התהליך שלי להם, ולכם הקוראים.ות המדהימים.ות!