3

191 12 8
                                    

"זהו, עכשיו אני כולי שלך"

ג'ימין לא הבין למה משפט אחד פשוט כל כך גורם לליבו לנתר בפראות, הוא מצמץ בעיניו, מתחמק מקשר עין עם המארח הלוהט שלו, "האוכל... שלא יתקרר" הוא מלמל ושקע בצלחתו, מובך מהסיטואציה.

"תגיד", ג'ונגקוק שבר את הדממה לאחר דקות ארוכות של לעיסה מתמשכת "ככה זה אצלך כל לילה?"

"מה??"

פאק, הסיוטים.
איך שחכתי??!!

"אהה, זה אממ כשאני.. בעיקרון אני.. א--"
הוא גמגם נואשות מחפש במוחו את המילים

"זה בסדר, אני מצטער, אתה לא חייב להסביר"
ג'ונגקוק הבין שנגע בנקודה רגישה והחליט לשחרר למרות שדיי בער לו לדעת למה הנער היפה והתמים הזה צורח כל לילה את נשמתו החוצה.

"זה בגלל מה שקרה לי" ג'ימין הפתיע, קולו איטי ונמוך מהרגיל ועיניו בוהות בחלל, מרוכזות בנקודה רחוקה, "מאז שההורים שלי נעלמו, אני חי לעצמי, מה שאומר שאני מחפש עבודה או כסף, זוכר את חבורת הבריונים האלו שרדפו אחריי? הם למעשה רודפים אותי כבר שנים, הצלחתי להתחמק מהם כמה פעמים אבל נשארו לי שריטות בנפש" דמעות זלגו מעיניו כשהוא נזכר בזוועות שעבר "למען האמת",
הוא המשיך, מתייפח לתוך ידיו הקטנות
"לא ידעתי שיש לי סיוטים עד לפני שנה בערך,
מישהו ראה אותי ישן בתחנת הרכבת והזמין אותי לביתו לישון. אז הוא אמר לי בבוקר שצעקתי כל הלילה"

"אני חושב שהסיוטים מגיעים אליי רק כשאני ישן על מיטה נוחה, כי כשאני ברחוב אני לא נותן לעצמי להרדם לגמרי, כדי שלא יקרה לי משהו"

הדמעות המשיכו לזלוג על פניו "סליחה... שכחתי מהעניין הזה לגמרי, בבוקר אני לא זוכר כלום..."

"על מה אתה פאקינג מצטער?" קטע אותו ג'ונגקוק, בעיניו אש בוערת. הוא כעס על מי שגרם לייצור הטהור הזה לבכות, עד לאן אנשים יכולים להגיע??

אני אגרום לאותו אדם להתחרט על זה.

"שצעקתי... בטח הערתי אותך..." ג'ימין הרגיש סחוט, נפשית ופיזית, הוא לראשונה פתח את ליבו בפני מישהו, לראשונה בן אנוש הקשיב למה שיש לו לאמר, הוא היה עכשיו מותש, רק רוצה לעצום את עיניו ולהיעלם.

"אני רוצה שתדע" קרא ג'ונגקוק בקול מקפיא, גורם לעיניו העצומות של ג'ימין להיפקח ולצמרמורת לחרוש את גופו הלוך ושוב
ממתי הוא נראה כמו השטן?

"שמי שגרם לך להוריד את הדמעות הללו, הולך להצטער על היום שירד לעולם"

מה??

ההבנה נפלה עליו בבת אחת.

אז הוא לא כועס עליי....

ג'ונגקוק קם אל ג'ימין וחיבק אותו בפתאומיות, גורם לו להתפרק אל תוך שקע צווארו הרחב, סופג אליו את כל הדמעות.

My personal bodyguard || jikook || (הושלם)Where stories live. Discover now