הבוקר שאחרי היה הבוקר הטוב ביותר בחייו של ג'ונגקוק, ג'ימין ישן בזרועותיו בשלווה, הוא לא הצליח להזיז את מבטו מפניו המלאכיות, גופו הדביק והמטונף דרש ניקיון אבל ליבו ורגשותיו דרשו עוד כמה רגעים של שלווה שהוא כל כך כמהה אליה.
ג'ימין התעורר דקות אחדות לאחר מכן, ממצמץ מאור השמש שנכנס לעיניו, הוא הרגיש תחושה חמימה תחתיו ונחרד לגלות את עצמו שוכב עירום על גופו של ג'ונגקוק שהיה גם הוא עירום לגמרי.
בבישנות הוא הדף את עצמו מחזהו הרחב של הילד שכבר היה ער, בוהה בכל זה לא מאמין שאלו הם חייו האמיתיים והסצנה הזאת לא לקוחה משום דרמה כלשהי.
"בוקר טוב" קולו הצרוד של ג'ונגקוק חרש צמרמורות נעימות בגופו של ג'ימין, ג'ונגקוק ששם ליבו לכך נהנה מההשפעה שיש לו על הילד שלו.
"בוא נתנקה ונרד לאכול" ג'ונגקוק התרומם והרים את ג'ימין בידיו.
"היי, מה אתה עושה תוריד אותי!" ג'ימין היכה את חזהו החשוף של ג'ונגקוק במבוכה הולכת וגוברת "אני יכול לקום לבד!"
"אוקיי" ג'ונגקוק הוריד אותו בחדרה למיטה
"תנסה ללכת" הוא קרא אליו בחיוך מסתורי וג'ימין התרומם ונעמד.צרחה קצרה נמלטה מפיו והוא התיישב חזרה, מובס. "אני מצטער" ג'ונגקוק צחק "באמת שניסיתי ליהיות עדין אבל איתך זה הפך ליהיות ממש קשה"
ג'ימין היה סמוק כולו, צבע הארגמן התחזק על לחייו כשג'ונגקוק הזכיר את מעשיהם בלילה הקודם "א- אל תדבר על זה קוקי"
"על מה לא לדבר?" ג'ונגקוק עשה עצמו כלא מבין אבל בתוך תוכו נהנה להתגרות בג'ימין ולראות את פניו היפות מחליפות גוונים.
"על... אתה יודע מה.."
"שהזדיינו אתמול?"
"קוקייייי!!!!" ג'ימין טמן את פניו בידיו הקטנות, לא עומד במבוכתו כשג'ונגקוק עצמו מרים אותו לחדר האמבטיה.
"בסדר אני לא אדבר על זה" ג'ונגקוק צחק וצבט את לחייו השמנות בחיבה "אם זה מה שהמלאך הקטן שלי מבקש..."
"שתוק אני יותר גדול ממך".
"תלוי במה יותר גדול..." ג'ונגקוק פזל למטה, לכיוון איבריהם החשופים ברמיזה.
"מה?" ג'ימין לא הבין את הבדיחה וג'ונגקוק רק צחק מתמוגג מהתמימות שלו.
"פשוט בוא נתקלח וזהו". ג'ימין שירבב את שפתיו ובתוכו הוא הרגיש את ליבו מתרחב, מאחל לעצמו עוד אינסוף בקרים כאלו.
-
"ערב טוב לכולם" נשמע לפתע קולו של מנהל המועדון מהדהד ברחבה.
"אני רוצה להגיד תודה לכולכם על שאתם בוחרים במועדון שלנו ועל התגובות החמות ברשתות החברתיות..."
YOU ARE READING
My personal bodyguard || jikook || (הושלם)
Romance"ג'ימין, אתה רוצה שנתחיל את הסוף של כל הסיפור הזה?" "כן. אני כל כך רוצה ליהיות מאחורי זה" מלמל הנער בפחד. "אוקיי... יש לי תוכנית אבל היא דורשת אומץ, אתה מוכן?" "עכשיו?" "כן, כל עוד אנחנו מחוץ לבית והם לא חושדים בשום דבר, זה הזמן הטוב ביותר" "בסדר...