My personal bodyguard || jikook || (הושלם)

18

הרכב עצר במרחק רחוב אחד מהבית המבוקש, הוסוק ירד מהרכב בקפיצה, מתרחק מהמקום חרישית. טאהיונג פתח טבלאט בינוני שהראה להם מה שרואות עיניו של הוסוק בזמן אמת.

הוסוק התקרב חרש לבניין המאובטח, בזהירות הוא חישב את צעדיו, מתיישב על הרצפה מאחורי סבך שיחים קוצני מתחיל לפרוק את התרמיל שנשא על גבו.

תוך דקות היו מונחות על הרצפה 10 פצצות משוכללות שהוסוו בצורת אבנים רגילות. בכוחן להרים בניין רב קומות לשמים.

הוא הניח את הפצצות בחזרה בתרמיל והתקרב לאחורי הבניין, מתחיל לתכנן את המהלכים שלו.

"הוסוק" עלה הקול באוזניה.

"כן?"

"עדיף שזה יהיה שקט וניטראלי בלי רעש וצלצולים."

"טוב שאתה נזכר לעדכן... אני אצטרך לשנות תכנית..."

"טוב מאוחר מלעולם לא."

"תשאיר את הפתגמים לאחר כך ג'ונגקוק."

הוא הוריד במהירות את התרמיל מגבו, מניח אותו בצד הדרך, הוא צריך להיות במינימום משקל במקסימום מהירות וכושר.

הדלת האחורית של חדר המדרגות לשעת חירום היתה האופציה הטובה ביותר שלו כרגע. הוא נכנס בשקט דרך הדלת, שלמרבה ההפתעה הייתה פתוחה, עדיין לא מספיק להעיר את הדובים הישנים בשלווה.

מה שנגלה לעיניו בקומת הכניסה הוא מסדרון ארוך עם שני חדרים בסופו.
אחרי בדיקה קצרצרה הוא אישר את העובדה ששם היה מחבוא הנשק שלהם לשעת חירום.
בהחלטה של רגע, הוא פתח בריצה אל עבר השיח, שם החביא את הפצצות, ולקח שניים מהם, אחד לכל חדר, רק למקרה חירום.

הוא הניח את הפצצות בינות לנשק הארוז, ויצא כשהוא נועל את הדלת ושובר את המפתח בתוך החור.

חזר על הפעולה גם בחדר הסמוך, מתכונן לחזור חזרה למקום ממנו בא.

משהו צרם לו באוזניים, זה היה השקט.

לא הגיוני שמקום סודי כזה לא מאובטח באנשים.
אמנם הם הצליחו לעקוף את מצלמות האבטחה וגלאי החום בעזרתו של ג'ין, אבל תמיד נמצא גם שומר אנושי בקרבת מקום.

הפעם השקט אותת לו בנורות אדומות שמשהו לא תקין, הוא התלבט מה לעשות והחליט לחזור החוצה, פותח בצעדה מהירה לכיוון דלת היציאה.

מתכת קרה ננעצה בגבו וקול שטני לחש לאזניו

"ידיים למעלה".

-

הדממה המתוחה ברכב הפכה בין רגע להתנשפויות נלחצות של השלושה, מחכים בלחץ להתפתחויות.

"יונגי" טאה לחץ קלות על האוזניה השקופה התחובה עמוק בתוך אוזנו.

"שומע"