"הייייייי הוסוק התגעגענו אליךך" יונגי צעק בשמחה. הוא והוסוק חברים ממש טובים ומאז המשימה שהוסוק יצא אליה, הם לא דיברו עקב העומס.
"היי מאאן~" הוסוק התקרב אליו בחיוך והם נתנו חיבוק אמיץ. "מה הולך? מה עושה?"
יונגי נשען על הכיסא, מתמתח. "מזמין סחורה."
"מה? אבל קיבלנו נשק חדש לא?"
"כן, הפעם זה לא נשק, זה אוכל, אני גווע..."
הוסוק צחק בקול "אין אין אתה, לפחות הזמנת לי גם?"
יונגי הסתכל עליו עם מבט תמים "לא אמרת שאתה מגיע, איך אני ידע?"
"תזמין גם בשבילי. איפה ג'ין היונג?"
"יצא עם נאמג'ון." יונגי אמר והוסיף "אני מבין שהם זוג והכל אבל שישתפו אותי גם! משעמם לי! הם תמיד משאירים אותי לבד."
הוסוק צחק, רק בין החברים הקרובים יונגי מסכים לעצמו להתנהג ככה, מבחוץ הוא האיש הכי קר שהכיר. טוב, חוץ מטאהיונג.
"תגיד" יונגי פנה להוסוק.
"אה?"
"מה איתך ועם טאהיונג? שתדע הוא דאג לך."
הוסוק בהה בחלון, מסדר את מחשבותיו, "אנחנו בסדר, ניראהלי... לא דיברתי איתו מאז המשימה שלי, וכשהגעתי להחליף אותו, הוא היה ממש נסער."
יונגי חייך "אתה יודע? זה הזוי, כשהבחור הזה רק מדבר עליך, או אפילו שומע את השם שלך אפשר לראות עליו בבירור שהוא מתרגש, אבל לראות בן אדם מת מול העיניים זה ממש סבבה בשבילו."
הוסוק חייך בביישנות, יונגי הוסיף מיד "אני מתכוון, שאתה כנראה באמת מאד חשוב לו."
"כן... הוא חשוב גם לי... מאד."
"תגיד, הוסוק"
יונגי והוסוק אכלו את האוכל שהזמינו, יותר נכון שיונגי הזמין והוסוק הזמין אחריו בדקה האחרונה אחרי שהמשלוחן הגיע והם נתנו לו עוד סכום כסף כדי לחזור ולהביא עוד אוכל.
"אה?"
"אני חושב שאני צריך מישהו שיעזור לי עם הדברים, שיהיה אחראי על הסחורה שאני מזמין, ושיהיה צמוד אלי. ג'ונגקוק ביקש ממני להשיג מישהו למרות שאני חושב שאני מסתדר מצויין לבד, אין לי כח להכיר אנשים חדשים.
"אני מבין..." הוסוק פתח את פחית הספרייט שלו ולגם "יש איזה אחד הכרתי לא מזמן, דווקא בחור נחמד, הוא גם עבר את המבחן של טאהיונג אז זה יהיה גם מעולה בשבילו וגם בשבילך."
"נשמע טוב." יונגי פתח גם הוא את המשקה שלו "מי זה?"
"קוראים לו באנגצ'אן, מהיחידה הקרבית שטאהיונג מפקד עליה."
-
היום ג'ימין החליט שהוא לא הולך להשאר בבית ולהשתגע משיעמום אז ג'ונגקוק הסכים לו ללכת למשרד הנדל"ן ושנאמג'ון יהיה צמוד אליו על כל מקרה.
YOU ARE READING
My personal bodyguard || jikook || (הושלם)
Romance"ג'ימין, אתה רוצה שנתחיל את הסוף של כל הסיפור הזה?" "כן. אני כל כך רוצה ליהיות מאחורי זה" מלמל הנער בפחד. "אוקיי... יש לי תוכנית אבל היא דורשת אומץ, אתה מוכן?" "עכשיו?" "כן, כל עוד אנחנו מחוץ לבית והם לא חושדים בשום דבר, זה הזמן הטוב ביותר" "בסדר...
