9

150 9 3
                                    

ג'ימין נכנס למסעדה היוקרתית משתרך אחרי ג'ונגקוק, הוא מעולם לא אכל במסעדה.
טוב אולי כשהיה ממש קטן והוא לא זוכר, עיניו הפעורות בלעו את המראה היוקרתי והמכובד של פנים המסעדה: האורות היו מעומעמים, משרים אווירה רומנטית, שולחנות קטנים בצבע שחור עם כיסאות תואמים עמדו במרחק ניכר אחד מהשני, ברקע התנגנה מנגינה שקטה שהוסיפה על האווירה הרגועה במקום.

ג'ונגקוק סרק בעיניו אחר מקום מתאים, כזה שלא יוכלו להפתיע אותו מאחור ובנוסף הוא יכול להסתכל על הכניסה, מקום בו הוא יוכל להמלט בקלות בעת הצורך, אך גם לא למשוך תשומת לב רבה מידיי. הרגליו של כל סוכן וותיק.
משמצא את המקום המושלם הוא סימן לג'ימין לבוא אחריו והתיישב בחיוך קטן ועיניים בורקות. ג'ימין התיישב גם הוא והמלצר לבוש במדים מגוהצים ניגש אליהם באדיבות, ג'ונגקוק הזמין את המנות והמלצר התרחק מהם בקידה מותיר אותם לעצמם עד שהאוכל יגיע.

ג'ימין שלא היה רגיל לכל הפאר הזה התחיל להרגיש קצת לא בנוח, הוא אמנם נהנה כאן מכל רגע אך העובדה שג'ונגקוק מוציא עליו כל כך הרבה כסף והוא לא יכול להחזיר, הציקה לו.

"ג'ונגקוק, למה אתה מוציא עליי הרבה כסף?"
שאל ג'ימין באנחה וחצי חיוך, ג'ונגקוק הסתכל לתוך עיניו של ג'ימין למשך רגע ארוך שבסופו הניח את עצבעו על שפתיו של ג'ימין.

"ששש ג'ימין, תן לי לפנק אותך, זה הדייט הראשון שלנו" הוא לחש מעביר את תחושת הפרפרים גם ליושב מולו.

"דייט?" ג'ימין גילגל את המילה על לשונו, מנסה להתרגל למשמעות שלה, העיניים שלו הבריקו בברק חשוד והוא הסתכל על ג'ונגקוק, לא מצליח להוציא עוד מילים. ההתרגשות מלאה אותו ושוב, ג'ונגקוק גרם לו להרגיש שהוא מיוחד.

המלצר ניגש לשולחן מניח עליו את המנות שהזמינו בתוספת בקבוק יין אדום ויקר.

"קדימה מלאך, אתה חייב לאכול כדיי שתוכל להתחזק" ג'ונגקוק אמר תוך כדי שהוריד לצלחתו של ג'ימין כמות נכבדת של בשר.

הם אכלו בשתיקה, מגניבים מבטים מידיי פעם ומחייכים בבישנות.

אחרי הארוחה הם יצאו לסיבוב בעיר שהלילה כבר ירד עליה ואורות מנצנצים של פנסים ואור מלאכותי, כזה שבני אדם יצרו- מאירים אותה בשלל גוונים.
הם התקדמו בהליכה רגועה מדברים על נושאים שונים, מצחקקים ומשרים סביבם אווירה נינוחה.

"היי ג'ונגקוק, בוא נלך למזרקה" קרא ג'ימין לעברו של ג'ונגקוק מתרגש מהמזרקה הגדולה שנגלתה למולם.

"אתה מתנהג כמו ילד" הפטיר ג'ונגקוק בחיבה לפני שג'ימין הספיק למשוך אותו בידיו לעבר המזרקה שזהרה באורות צבעוניים על רקע הלילה החשוך.
"וואהו זה יפה" התפעל ג'ימין בקול, ועיניו התעגלו לשתי כדורים סקרניים, בוחנים כל פרט. ג'ונגקוק הוציא את מכשיר הטלפון שלו וצילם את ג'ימין עומד ליד המזרקה, מלטף בידיו את טיפות המים שנתזו לכל עבר.

My personal bodyguard || jikook || (הושלם)Where stories live. Discover now