פרק!
תהנו❤️-
כשלואי הגיע למסעדה הקטנה ששם קבעו בידיעה שתהיה להם פרטיות, הוא כיבה את המנוע ואז הסתובב להביט באחיותיו. דייזי ופיבי נראו קצת רגועות מלבד לוטי שידיה קצת רעדו וכשהושיט יד להחזיק אותן בידו, הוא מצא אותן קצת מזיעות. פיז נראת לחוצה כמו לוטי ולרגע הוא חשב לקחת אותן הביתה, שם הן ירגישו בטוחות."את לא חייבת לפגוש אותו אם את לא רוצה. הוא יכול לחכות." אמר לואי בעודו משפשף עיגולים על החלק העליון של ידה של לוטי עם האגודל שלו.
"אנחנו רוצות...לפחות אני רוצה לפגוש אותו." לוטי ענתה מיד וקיבלה הנהונים משלושת האחרות.
"בסדר, הוא צריך להיות שם כבר. בואו נלך." לואי אמר ולקח נשימה רועדת עמוקה כשיצא מהמכונית וסגר אחריו את הדלת.
הוא נעל את הדלתות לאחר שאחיותיו הצטופפו סביבו ואז הניח יד על כתפי התאומות כשלוטי ופיז צועדות לידו ואוחזות בזרועותיו. הוא נתן לדייזי לפתוח את הדלת וקיבלה את פניהם אישה צעירה בחיוך עליז.
"שלום, שמי צ'לסי! האם תרצו להזמין שולחן?" היא שאלה אותם.
"מייק טומלינסון מחכה לנו". אמר לואי בנימוס.
"בכיוון הזה, בבקשה." היא חייכה לפני שהסתובבה כדי להוביל אותם למקום שבו היה מייק.
לואי הבחין בו ראשון, שם לב לאופן שבו הוא מקפיץ את רגלו למעלה ולמטה ושיחק בלחץ עם המלחייה. ברגע שראה אותם הוא הפסיק את מה שהוא עושה ובהה בלי יכולת לעשות שום דבר אחר. עיניו התיישבו על שתי בנותיו הגדולות יותר שכבר גדלו בדמעות שלא נשפכו ואז הוא הבחין בדייזי ופיבי ואז הוא סוף סוף הגיב.
הוא קם במהירות וכשהם היו קרובים, לואי נתן לו חיבוק מהיר ונתן לאחיותיו להתיישב בצד אחד של השולחן ממש מול אבא שלהן בזמן שהוא התיישב בראש השולחן. הם הזמינו משהו לשתות ודקות לאחר מכן לאחר שסיימו להזמין את האוכל שלהם, היה שקט סביבם והאווירה קצת מתוחה.
"אז..." לואי התחיל לנסות לשבור את הדממה סביבם, "אממ, אלו התאומות דייזי ופיבי. בנות זה...מייק...אבא..." לואי נעצר ולא ממש ידע איך להציג אותו שהוא עדיין התקשה לקרוא לו אבא.
"היי." דייזי, האמיצה מבין השתיים דיברה ונופפה לעברו בביישנות.
"היי." לבסוף מייק אמר בקול רועד כשהתבונן בהן ביודעו כמה הוא התגעגע, "זה נחמד סוף סוף לפגוש אותך ואת פיבי."
"זה כל מה שיש לך להגיד?" לוטי דיברה כשהיא עם הבעה כואבת אך כועסת, "אתה משאיר אותנו מאחור וזה כל מה שיש לך להגיד."
"אני..אני ממש מצטער." מייק אמר והקפיד להסתכל לה בעיניים.
"וכשאתה עזבת אתה אפילו לא טרחת להתקשר אלינו... אפילו לא ניסית למרות שלא רצינו לראות אותך." אמרה פיז לבסוף ותפסה מספיק אומץ להכיר בו, "היית צריך לנסות לא משנה מה, אם אתה באמת רצית לראות אותנו, אתה היית צריך לנסות."

YOU ARE READING
And you're my ever after-מתורגם
Romance- "אתה כל כך חמוד כשאתה צוחק!" לואי זרק את ידיו באוויר ואז המשיך לצחוק שהרגיש את ראשו של הארי על כתפו. "וגם אתה חמוד...אם הייתי יכול ואם הייתי רוצה, הייתי מתחתן איתך." הארי הרים את מבטו וחייך אליו חיוך עצלן. "אתה לא יכול להיות בעל נורמלי." לואי שי...