השטן שלי

~פרק 1~

נ.ק קים
רעשים וקולות העירו אותי משנת היופי שלי
״קים!״ נשמעה צעקה באוזני. נהמתי בכעס ושמתי את הכרית על הראש שלי ״תעזוב אותי״ יבבתי
ואנחה נשמעה לפני שנמשכתי מהמיטה, גבי פגש את הרצפה בחבטה רועמת.
פתחתי את עיניי במהירות רואה את אחי אור מחייך אליי.
״בוקר טוב מפלצת״, צעק עליי וצעקתי בכעס.

״למה נראלך שאתה מפיל אותי מהמיטה? יכולתי לשבור את הראש!״ ״ את אומרת את זה כיאלו זה משהו רע.״ ״תעוף מפה.״ מלמלתי בעייפות.
״אנחנו מאחרים בעשר דקות כבר לבית ספר. לא נראלי שהמחנך שלך יאהוב את זה.״ פערתי את עיניי בבהלה, אוי ואבוי.
קפצתי על רגליי מחזיקה את ראשי מהסחרחורת שתקפה אותי, רצתי לשירותים לשטוף פנים כמובן שאחותי הקטנה תפסה לי את השירותים ״מה שנה לוקח לך לשטוף פנים!?״ צעקתי ודפקתי על הדלת בלחץ ״לא, לוקח שנתיים לשטוף פנים!״ גלגלתי את עיניי . טיפשה אחת. ורצתי לשירותים שבקומה הראשונה. לאחר ששטפתי את פניי רצתי בחזרה לחדר, לבשתי את החצאית הלבנה שלי, את הפוטר של נייק צבע אפור.
מה שקים לבשה:

הלכתי לשידת איפור שלי, מוציאה מהמגירה מסקרה, קונסילר, ג׳ל גבות וליפגלוס.
לאחר שהייתי מרוצה מאיפור שלי ירדתי במהירות חזרה למטה. חטפתי את התיק שלי מהכיסא של המטבח דוחפת במהירות את הבקבוק מים ואת הכריך.

״אור יאללה אני מוכנה!״ צעקתי וסגרתי את התיק , שמה אותו על כתפי. ״מי אמר לך שאני רוצה לקחת אותך?״ מלמל בזמן שהקליד בטלפון משהו. ״מי אמר שאני שואלת אותך?״ עניתי בחזרה מתקדמת אליו , ״עוד פעם אתה בטלפון? בטח אתה מתכתבת עם אהובתך אדריאן.״ מלמלתי בלגלוג , והוא גלגל את עיניו לטלפון.

אף פעם לא באמת סבלתי את אדריאן. מהרגע הראשון שנפגשנו הוא התייחס אליי כמו אל זבל. הוא סנוב , מגעיל , רע וחושב שהכל מגיע לו. בקיצור - חי בסרט. הוא החבר הכי טוב של אור ולרוב נמצא פה , ומתעלם מקיומי. ״בוקר טוב לך״ אמר אור ונקש באצבעותיו מול פניי.

״מה את חולמת?״ אמר והחזיק אותי למציאות שבה אנחנו מאחרים בגדול. ״קדימה זוז!״ רצתי לדלת בזמן שאור הולך בשאנטי באנטי מאחוריי כאילו כל העולם לרשותו. ברגע שהתחלנו בנסיעה אור נזכר לעדכן אותי שאנחנו אוספים גם את אדריאן.

״ממש לא!״ התנגדתי בזמן שהוא נוסע. ״לא ממש שאלתי אותך את יודעת , הודעתי לך.״ גלגלתי את עיניי בתבוסה והתיישבתי בשקט עד שעצרנו בביתו.
״תגיד לאידיוט שלך לרדת מהר יותר , בגללו אנחנו מאחרים יותר.״ ולאחר שהאידיוט נזכר לרדת סוף סוף , הוא פתח את הדלת של המושב שלי. (מקדימה)

״התבלבלת במושב״ אמרתי ולא הפנתי את מבטי אליו. ״לא את טעית במושב זוזי״ אמר ונשען על דלת האוטו, ״למה נראה לך שאתה מזיז אותי רק כדי שאתה תישב המושב מאחורה מחכה לך.״ הוא הרים גבה בזלזול, ונאנח. ״עם מוחמד לא ישב על ההר, ההר ישב על מוחמד.״ אמר ותפס את רגליי ואת מותני והניף אותי באוויר.

״תוריד אותי עכשיו אני לא צוחקת!״ הוא התעלם ממני לחלוטין וזרק אותי על המושבים האחורים.
הוא סגר את הדלת ושמעתי את הדלת ננעלת, מיד הסטתי את מבטי אל אחי הבוגד. ״בוגד!״ קראתי אליו ואדריאן נכנס ומיהר לסגור את הדלת אחריו ואור התחיל בנסיעה.

ברגע שעצרנו בבית ספר מיהרתי לצאת , טורקת את דלת האוטו מאחוריי. ״בואי תישברי גם את הדלת״ אמר ״בכיף.״ אמרתי בכעס ומיהרתי אל השומר שלמזלי מכיר כבר את האיחורים שלי ונתן לי להיכנס. איחור של סך הכל חצי שעה. אחלה.

מיהרתי לכיתה לא מחכה לאור ולוקחת מהלוקר את הספרים והמחברות שיש לי לשיעור הזה. פתחתי את הדלת בסערה וכולם המבטים הופנו אליי , היו כמה צחקוקים שחשבו שאני מנסה להצחיק אבל מתתי מפחד ממה שהמורה יעשה לי על עוד איחור. ״למנהל.״ אמר מבלי לחכות לתירוץ שלי , שמטתי את כתפי וסגרתי את הדלת.

התקדמתי לכיוון משרד המנהל ורואה את אדריאן יושב שם על הריצפה מול הדלת הסגורה ומחכה גם.
״רק זה מה שחסר לי..״ מלמלתי בקול רם והוא הסיט את מבטו אליי. ״יש לי אוזניים את יודעת״
״לא אכפת לי״ אמרתי ובהיתי בו בכעס , ״איחרנו בכלכך הרבה זמן רק בגללך!״ צעקתי עליו

״תשיג כבר הורים או אוטו שיקחו אותך לבית ספר״ הוא הביט בי בכעס , ״או שתלמדי לקום מוקדם , להתארגן מהר ולא להאשים אנשים אחרים בבעיות שלך.״ הרמתי גבה בזלזול , ״אה טוב כי אמרת״

״כן טוב.״ הייתישבתי רחוק מאוד ממנו ולאחר כמה דקות הדלת של החדר מנהל נפתחת ואור יוצא ממנה. ״איזה יופי עוד אורחים.״ גלגלתי את עיניי
״אתם נשארים שעה היום.״ ואני ואדריאן קפצנו על רגלנו ומיהרתי לצעוק ״אבל זה לא אשמתי זה אשמת אדריאן!״ אדריאן מיד היסתכל עלי בכעס
והמנהל הסתכל עליי

״ ובכן עם זאת לא אשמתך אל תשארי אור ואדריאן תהנו לכם.״ וסגר את הדלת החדר שלו לא נותן לאף אחד לענות. חייכתי אליהם ורצתי לקפטריה.

פעם הבאה שלא יתן לי לשבת במושב הקדמי הוא ישב שעה.

—
זה היה הפרק הראשון לספר השטן שלייייייי
מקוות שנהנתם מהפרק.❤️