השטן שלי

~פרק 9~

נקודת מבט קים:
לאחר שעדי החנתה את האוטו שלה , יצאנו מהרכב לכיוון המועדון. עמדנו בתור העמוס , אחרי רבע שעה נכנסו למועדון ומיהרתי ללכת לבר , מזמינה וודקה ענבים. האהוב עליי!

שתיתי כמה וכמה כוסות , הרבה מאוד. עד שהרגשתי שאני שיכורה ואת הראש שלי מסתחרר הלכתי לרחבת הריקודים , והרגשתי שהיה מישהו מאחורי. זרמתי איתו.

אני לא יודעת אם זה היה בגלל האלכוהול או בגלל שרציתי להשתחרר אבל ככה או ככה זרמתי איתו ורקדתי איתו. אחרי כמה דקות אני מרגישה שהוא שולח את הידיים שלו למקומות לא רצויים , החלטתי להפסיק את הריקוד המוזר הזה.

אבל הבחור נראה לא מבין את הרמז. הוא משך את ידיי והמשיך לשלוח את ידו למקומות מאוד לא נחמדים. בן זונה. ״אתה לא מבין רמזים?!״ צעקתי עליו בגלל המוזיקה הרועשת ״מה אכפת לך לילה אחד״ צעק חזרה ונסיתי ללכת ממנו אבל הוא לא שיחרר, הוא משך אותי לאחד החדרים במועדון גורר אותי את כל הדרך. אני צועקת אבל אף אחד לא יכול לשמוע בגלל המוזיקה ולא היה אף אחד בסביבה. התחיל לרדת לי דמעות.

הוא זרק אותי לחדר ונכנס , מיהרתי לחפש משהו חד כדי לעיף אותו ממני, אני יודעת איך אני אנסה לעיף אותו ממני. הורדתי עקב והרמתי את העקב ״תתרחק או שתקבל את זה בפרצוף!״ צעקתי עליו עם דמעות בעיניים הוא לקח שני צעדים אחורה ״תורידי את זה״ הוא ביקש בזמן שהוא נראה רגוע ״אל תתקרב אלי״ אמרתי לו בזמן שהלכתי לכיוון הדלת.

יצאתי משם והתחלתי לרוץ לעדי, לאחר חיפושים רבים מצאתי אותה. תודה לאל. ״עדי בואי נילך״ ביקשתי ממנה
״לא אני רוצה להישאר״ היא אמרה ״רק הגענו! קרה משהו?״ החלטתי שאני לא רוצה להדאיג אותה בדברים מיותרים. כל עוד אני בסדר אני לא חייבת להלחיץ אותה.

התקדמתי מהר לכיוון הבר , מחליטה שאני לא שיכורה מספיק. אני צריכה לשכוח את כל מה שיקרה היום. אם יקרה. המשכתי לשתות שוטים ולאחר זמן רב הרגשתי שאני שיכורה יותר מדי אז הלכתי לרחבת ריקודים , שוב. הזמנתי את עדי לרקוד איתי.

אחרי שעה הרגשתי שבאלי ללכת , כבר לא כיף לי. אבל לא באלי ללכת הביתה. אור ישב שם וימשיך להגיד לי שוב ושוב כמה אני חסרת אחריות ואני לא רוצה שהילי תראה אותי במצב כזה!

ויש מישהו שמשום מה אני ממש רוצה לפגוש עכשיו. אדריאן. יצאתי מהמועדון, והתקשרתי לחברת מניות והזמנתי אחת, אחרי כמה דקות המונית הגיעה ונכנסתי אליה, התחילו לעלות לי דמעות ונסיתי לעצור אותן, לאחר כמה דקות הגעתי לבית של אדריאן.

יצאתי מהמונית ושילמתי לו והלכתי לכיוון השער של הבית של אדריאן , רוב הזמן הוא לא נמצא שם. עדיין לא באמת גיליתי למה אבל מסיבה כלשהיא זה נראה לי סיבה לא נחמדה כלכך. בידיים רועדות וראש כואב אני מצלצלת בשער ביתו. מקווה שהוא יפתח לי ולא אחד ההורים שלו.