קוראים יקרים,
שלום לכם וברוכים הבאים לתהליך הכתיבה שלי:)
אז, אחרי שדיברנו בפרק הקודם על שיטת פתית השלג, היום נדבר על ההבדל בין כתיבה מסורתית לבין כתיבה לא-מתוכננת. בפרק הקודם ביקשו לפרט את ההבדל בין כתיבה חופשית/לא-מתוכננת (Freewriting) לבין כתיבה מסורתית/מתוכננת (Traditional writing). כל אחת ואחד מאיתנו באחד מימיו כתב בסגנונות הכתיבה השונים האלו ולכן ההסבר שאתן יהיה קצר ופשוט, ואתם בעצמכם כבר תזהו את הסגננות הללו.
שנתחיל?
כעיקרון בעולם הכתיבה, ההבדל הגדול ביותר בין כתיבה חופשית לבין כתיבה מסורתית היא סגנון הכתיבה עצמו. שני הסגנונות מובדלים האחד מהשני בטכניקה, אשר משתמשים בה בכדי לכתוב. הכתיבה מתבטאת בצורה שונה האחת מהשניה, כאשר הכתיבה החופשית (כשמה כן היא) דוגלת בחופש הביטוי, ללא מחשבה וכתיבה ישירה ולא מתוכננת. לעומת זאת הכתיבה המוסרתית דורשת תיכנון מראש, הכנה לקראת הכתיבה, תיקונים, עריכה בזמן הכתיבה וכו'...
די פשוט, נכון?
כעיקרון כל מה שאני יכולה לעשות זה לתת לכם כמה כללים לכתיבה מסורתית (מתוכננת) וכמה כללים לכתיבה חופשית (לא-מתוכננת). הכללים שאתן לכם הם לא שלי, אלא מתוך המחקר שעשיתי על הנושא הזה בשבילכם. אני אשים את הקישורים למטה בחלק של הביבליוגרפיה, כך שתוכלו למצוא את האתרים ולקרוא בעצמכם, אם תרצו.
חמישה כללים לכתיבה מסורתית:
1. להראות ולא לספר (Show, don't tell) - יש לי פרק שלם על הנושא הזה ואתם מוזמנים להיכנס לשם ולראות בעצמם, ובכל זאת אתן לכם את זה כאן ובקצרה. הרעיון העיקרי הוא שעלינו להציג את העלילה דרך הפעולות, המחשבה והצגת הרגשות של הדמויות שלנו, מאשר לספר לנו במילים שלו איך הוא מרגיש ומה הוא עושה. לדוגמא: "הוא כעס!" לעומת, "פניו האדימו, מצחו כווץ בעצבים ועיניו הצטמצמו בתגובה לדבריו של חברו".
2. תכתבו עם מטרה ורצון - לפני שאתם פונים לכתוב את הסיפור שלכם, תציבו לעצמכם מטרה ממוקדת. תכינו לעצמכם גרף עלילה, טבלת דמויות והסוף (גם אם הוא מעורפל, כיוון שתוכלו לשנות אותו בהמשך) של הסיפור שלכם. כך שתכתבו את הספר שלכם עם מטרה שתדחוף אתכם להמשיך ולסיים אותו.
YOU ARE READING
מכתב לקורא
Randomשלום לכולם, זוהי חבילת המכתבים שכתבתי בעבר לקוראים שלי בבית הספר (לא שהיו לי קוראים בבית הספר, רק המגרה היפה שלי), אבל בכל מקרה, פה בכללי נדבר על החיים ועל תהליכי הכתיבה/טיפים של הכותב ואיך זה משפיע עלינו ככותבים וקוראים...