מכתב לקורא

סיעור-מוחות

(הסרטון מלמעלה זאת אני)

***

קוראים יקרים,

שלום לכם וברוכים הבאים לתהליך הכתיבה שלי:)

היום נדבר על השלב הראשון שהוא למעשה האחרון מבין שלבי הכתיבה שלי ובו 5 נקודות כתיבה עליהן עלינו להתרכז כאשר אנחנו כותבים את הסיפור שלנו וכפי שהזכרתי במכתב הראשון שלי (טכנית, השני) אליכם, כל נקודה בשלב הזה חיונית והכרחית לבנייה טובה ונכונה של סיפור סגור ושלם וכן תאמינו לי שזה יעזור לכם, כיוון שזה באמת, אבל באמת, באמת, באמת יעזור לכם, אז... שנתחיל?

לפני שנפנה לסיפור הגרנדיוזי שלנו, עלינו תחילה להבין, מה לכל הרוחות והבננות, אנחנו עומדים לכתוב על הדף הלבן שנח מלפנינו ולא, תאמינו לי, זה לא הסיפור עצמו ובטח שלא הדמויות... טוב, אז בואו ונתאר לעצמנו, שאנחנו יושבים שם אל מול המחשב שלנו, הפלאפון, או אפילו מעל מפית נייר במסעדה השכונתית וחושבים לעצמכם, "אוקי, טוב, מה הלאה? איך אני אמור\ה להתחיל עם החרא הזה?"

ובכן, חברימוס, הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שאנחנו לא יכולים להתחיל את הסיפור שלנו סתם כך, במיוחד אם הוא ארוך ורציני מאוד, לכן עלינו תחילה להתכונן, להכין את עצמנו ואת העולם שניצור בסיפורנו, וכן, כיוון שעלינו תחילה להבין מה הוא הסיפור שלנו וכיצד להתחיל איתו, אז, בואו ונעצור לרגע, ניקח נשימה עמוקה ונשאל את השאלות ההבאות:

איפה אנחנו נמצאים? על מי אנחנו כותבים? האם אנחנו המספרים של הסיפור הזה, או שזאת הדמות הראשית שלנו (גוף ראשון/שלישי)? ומי, לכל הרוחות, היא הדמות הראשית שלנו? האם יש לנו מספר דמויות ראשיות או שרק אחת? ומה הוא הז'אנר של הסיפור בכללי? האם יש יותר מז'אנר אחד? וכו'...

אם כך, אחרי ששאלנו את כל השאלות שאת תשובתן היינו אמורים לדעת, מגיע הרגע הזה, בנקודה הנפלאה שלנו, בו אני תמיד אומרת לעצמי, "חרבני לך בנחת ואל תדאגי לסירחון שיבוא בעקבות הקקי..." (סליחה על התיאור המגעיל) וכן, כן, אני יודעת שזה די חוצפה מצידי להשוואת בין כתיבה לחרא, אבל בואו ונודה באמת שרוב הרעיונות שיוצאים לנו מהראש אכן מלוות בחרא וסירחון נורא, לכן אנחנו מחרבנים כל-כך הרבה רעיונות (כל יום, אם לא כל שנייה) וכן, בכדי להיפטר מכל הליכלוך בגופנו (וכן גם מראשנו) עלינו להוציא הכל על הדף ולהשאיר רק את הרעיונות הטובים שביניהם, הרעיונות שהם נשמעים לנו, לאוזנינו כקוראים, הטובים ביותר.

וכן אנחנו מגיעים לנושא של המכתב הזה:

הבריין סטורמינג, או כפי שקוראים לה בעברית, סיעור מוחות.

זה הרגע הנפלא הזה שאנחנו יכולים להוציא את כל מה שיש לנו בתוך הראש החוצה ולשפוט את הרעיונות שלנו בעין קצת שונה, הרי שהרעיון נראה שונה לחלוטין כשאנחנו קוראים אותו פיזית, מאשר כשאנחנו שומרים אותו בתוך הראש שלנו, לדוגמא: ראיתם חלום ואתם רוצים לכתוב עליו? יש לכם רעיון לסיפור נפלא ואתם רוצים לכתוב עליו? קרה לכם משהו ואתם רוצים לכתוב עליו? אז תכתבו...

איפה אתם נמצאים? מי הדמויות החשובות שלכם? מי הדמויות הלא כל-כך חשובות שלכם? על מה הסיפור בעצם? מה קורה לדמויות שלכם? למה אתם רוצים לספר דווקא את הסיפור הזה? מה מיוחד בו? וכו'...

כן, כן, זה בדיוק כפי שתיארתי מלכתחילה כשאמרתי, "חרבנו בנחת", כיוון שזה מה שאנחנו עושים בעיקרון, אנחנו מוציאים הכל על דף בנקודות קצרות, אשר חושפות בפנינו רעיונות שלא חשבנו עליהם וכן, זהו תהליך נפלא אשר עוזר לנו להפיק את הרעיונות הכי מוצלחים שלנו ולסדר אותם לעדיפויות כתיבה, מהראשון לאחרון, כיוון שלפעמים, גם יש לנו יותר מרעיון אחד, שיכול לעבוד טוב ביחד, הרי שיש ספרים עם יותר מעלילה אחת בסיפור שלנו ואולי, תוכלו לחבר ביניהם וליצור ספר אחד.

***

וכעת אחרי שמצאנו את הרעיון הנפלא שיצית את ליבנו בהתלהבות גדולה, אנחנו יכולים לפנות לחלק המעניין שבכתיבה שהיא יצירת הדמויות והעולם, משהו, אגב, שאני אדגים במכתב הבא שלי, בכל מקרה, מקווה שהמכתב עזר ואם יש שאלות או רעיונות למכתב אחר, אשמח לשמוע אותם ובכללי, אשמח לדעת.

האם אתם כותבים ישר, או שאתם מתכננים את הסיפורים שלכם?

אני שואלת זאת, כיוון שהנובלנות הקצרות שלי, לדוגמא, הן ספונטניות לגמרי, אני לא מתכננת אותן, אלא שאני יוצרת כריכה ועל פי הכריכה הזאת אני מתחילה לכתוב, כיוון שהצבעים והמוד שלה כבר מכניסים אותי לתוך העלילה והסיפור שלה, אבל, מצד שני "האדון והלוחמת" ספר שעבדתי עליו במשך שנים, אני באמת תיכננתי ולא רק זה, אלא שעשיתי מחקר ועבדתי על כל דמות בנפרד (יש לי שם כמעט 30 דמויות), על כל פנים, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם עובדים על הספרים שלכם?

וכן, יש לי גם סירטון ביוטיוב על השראה ומאיפה לוקחים אותה, אם אתם מעוניינים, אני אפרסם אותה כאן:)

תודה רבה ושתהיה לכם כתיבה מהנה!

בכבוד רב,

שושנה