***
קוראים יקרים,
שלום לכם וברוכים הבאים לתהליך הכתיבה שלי:)
מאז שהתחלנו לכתוב, כולנו נתקלנו במשפט הנפלא הזה "SHOW, NOT TELL" (להראות! לא לספר.) במהלך החיים שלנו. כולנו ראינו המון תיאורים ודוגמאות לאיך לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש. לכן, במקום לחפור לכם על הנושא הזה, אני אנסה להסביר אותו בצורה הכי פשוטה שאוכל.
כעיקרון, כולנו יודעים ש-"להראות" (לתאר) נותן דרמטיות וטון של תחושה לטקסט שלנו ואילו "לספר" נותן הסבר מפורט ולרוב גם קצר על ההתרחשויות מסביב לסצנה שלנו. זהו נושא שנראה לנו די פשוט מהצד, אבל לעיתים אנחנו לא תמיד מסוגלים להבדיל בין השניים.
כמובן שלא בכל סצנה אנחנו אמורים לקבל את התיאור המפורט של ההתרחשויות (כיוון שאם זה באמת היה ככה, כל הספרים בעולם היו בגודל של אינצקלופדיות ויותר). ישנם מקומות בהם התיאור אינו דרוש, אך הסבר של ההתרחשיות כן.
לרוב, מתאים יותר "לספר" מעבר זמנים, יצוג עובדות או התרחשויות שקורות מעבר לשדה ראייתה של הדמות הראשית. כל מה שמסופר לנו מהצד, מידע שאנחנו נחשפים אליו כקוראים. אם מישהו אומר לכם שיש לכם יותר מדי הסברים, זאת אומרת שאתם צריכים להוסיף קצת תבלין של תיאורים לתוך ההסברים הללו, בכדי לגרום לקורא להרגיש משהו.
התיאורים קיימים בכדי שאנחנו נדמיין את הסצנה שלנו דרך חושינו האנושיים (טעם, ריח, שמיעה, מישוש וראייה), בכדי להיכנס לתוך העולם שיצרנו ולחוות אותו בצורה עמוקה וברורה יותר. באחת משיחות הטד שלו, אנדרו סטנטון שהוא אחת מהכותבים של פיקסאר אמר: תגרמו לקוראים/לקהל לחבר את הדברים ביחד. אל תתנו להם 4, תנו להם 2 ועוד 2."
לספר סיפור בלי דיאלוגים או הסברים מפורטים, זאת הדרך הכי טובה לספר סיפור ברגע הממשי. רוב הקוראים אינם מעוניינים שתסביר להם את הסיפור כולו, אלא שתתאר להם אותו ותיתן להם לנחש את ההמשך דרך רמזים ותחושות שונות. הקוראים ימשיכו לקרוא את הסיפורים שלכם בגלל שהם ירצו לגלות מה יקרה בהמשך, הסקרנות שלהם היא הדבר שדוחף אותם הלאה והעובדה שאתם לא תספרו לו את הסיפור שלכם אלא שתתארו אותו דרך תחושות ומחשבות, יהיה הדבר שימשוך אותם להמשיך הלאה.
אז הנה לכם כמה נקודות שיעזרו לכם "לתאר, ולא לספר" בצורה טובה יותר:
1. השתמשו בצורה ויזואלית בכדי להוכיח את הרעיון שאתם מנסים להעביר - אם אישה אומרת שבעלה הוא איש טוב, מה גרם לה להאמין בכך. תנו לקוראים שלכם הוכחה דרך התנהגויות, קשרים והבטים פיזיים או רגשיים שיגרמו לקוראים שלהם להאמין. נגיד שבכל פעם שהוא מתעורר הוא משאיר פרח על הכרית שלו, לפני שהוא הולך לעבודה. תתארו את התחושה שהאישה מרגישה בכל פעם שהיא מתעוררת והוא לא נמצא שם, אבל הפרח כן נמצא שם במקומו ותגרמו לקוראים שלהם להאמין באהבה שלו.
YOU ARE READING
מכתב לקורא
Randomשלום לכולם, זוהי חבילת המכתבים שכתבתי בעבר לקוראים שלי בבית הספר (לא שהיו לי קוראים בבית הספר, רק המגרה היפה שלי), אבל בכל מקרה, פה בכללי נדבר על החיים ועל תהליכי הכתיבה/טיפים של הכותב ואיך זה משפיע עלינו ככותבים וקוראים...