שלום לכולם, זוהי חבילת המכתבים שכתבתי בעבר לקוראים שלי בבית הספר (לא שהיו לי קוראים בבית הספר, רק המגרה היפה שלי), אבל בכל מקרה, פה בכללי נדבר על החיים ועל תהליכי הכתיבה/טיפים של הכותב ואיך זה משפיע עלינו ככותבים וקוראים...
הפרק של היום יהיה ממש קצר. אנחנו נדבר על טכניקה נהדרת שמופיעה לא רק בספרים, אלא גם בסרטים וסדרות והיא ה-SUSPENSE או (בעברית כושלת "מתיחות"). לאנשים שלא יודעים או מכירים את המונח הזה. הוא הוסבר בזמנו על ידי במאי ידוע בשם היצ'קוק.
אז, נסביר בקצרה מה זה ה-סוספנס ומה ההבדל בינו לבין מתח או הפתעה, דרך תיאור פשוט של שני אנשים אשר יושבים בבית קפה ומתחת לשולחן שלהם יש פצצה מתקתקת וכיצד הם יכולים לפעול בכדי לעצור אותה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
***
***את הדברים הבאים אני הוצאתי בזמנו מתוך מארז הספרים שקניתי על קולנוע ובימוי***
אז, מה הוא ה-סוספנס?
הסוספנס הוא מצב או תחושה שבה אתה נמצא בחוסר וודאות, מתוכה אתה מרגיש חרדה או התרגשות לגבי הדבר שעלול לקרות או לא לקרות בסיטואציה מסויימת. הפחד יכול לנבוע מההשלכות, או אפילו מעצם ההתרחשויות והששפעה של הדבר על המצב בו אתה נמצא.
ישנם שלוש שיטות טובות שיעזרו לנו להבין את הסוספנט בצורה טובה יותר ולתת לה השפעה גדולה יותר. כפי שאמרתי קודם, אני אתאר את הסצנה של בני הזוג בבית הקפה ודרכה אתן את הדוגמאות של כל אחת מהשיטות הללו. אם יש בעיה או משהו שהוא לא מובן, אשמח לקרוא את התגובות שלכם.
השיטה הראשונה:דרך שיטת ההפתעה
אנחנו בתור הקוראים או הצופים לא מודעים לפצצה וכן גם הגיבורים של הסצנה. הם יושבים ופשוט מדברים בבית הקפה בכיף שלהם עד ה-בום הגדול. הפצצה מתפוצצת פתאום ובלי שום אזהרה וכך יוצרת זעזוע, הלם ומתח לקראת מה שיבוא בהמשך; כלומר, מי ישרוד ואיך יתמודדו עם ההלם וכו'...
השיטה השניה:דרך שיטת המתח
אנחנו ביחד עם הגיבורים מגלים שיש פצצה מתחת לשולחן שלהם באמצע הסצנה ולאורכה הם מנסים לנטרל אותה. יש בפצצה שעון עם ספירה לאחורה והשאלה היא אם החבר'ה האלו יצליחו לנטרל אותה לפני שהפצצה תתפוצץ והשעון יגיע לאפס.
השיטה השלישית:דרך שיטת ה-סוספנס
אנחנו הצופים/הקוראים מודעים לכך שיש פצצה מתחת לשולחן, אבל הגיבורים של הסצנה לא. הם ממשיכים בשיחה שלהם כאילו כלום לא קורה מסביבם והכל בסדר (זה יום רגיל אחרי הכל). אנחנו מודעים לכך שהפצצה הזאת עומדת להתפוצץ ואנחנו בתור הצופה/הקורא לא יכולים לעצור אותה, או להזהיר את הגיבורים מפניה ולכן הסצנה הופכת למותחת יותר.
כל תנועה זעירה של הגיבורים: למשל כפית של אחד מהם נופלת לרצפה והגיבור מתכופף להרים אותה, יוצרת מתח גבוה. כי אז אנחנו תוהים, אם הוא יצליח לגלות שיש פצצה מתחת לשולחן שלו ואז לברוח בזמן, או אפילו לנסות ולנטרל אותה וכו'...
***הסרט שמתאר את הסוספנס בצורה הכי טובה הוא UNCUT GEMS או בעברית "יהלום לא מלוטש"***
אזהרות טריגר לטריילר יש בו אלימות~
אפילו לפי הטריילר אתה מרגיש את התחושה הכבדה הזאת של "משהו עומד לקרות" והוא לא קורה עד סופו של הסרט. כל הסרט, מתחילתו ועד סופו הגיבור לא מקבל אפילו שנייה אחת של רוגע, לקחת אוויר או לנוח לרגע. ולאורך כל הסרט הייתי על קצה הכיסא ועם הלב בתוך הגרון. לא ידעתי מה יקרה לגיבור והאם הוא ייצא מזה בחיים.
***
אני הייתי מציעה לכם לראות את הסרט הזה, אבל אתם צריכים להיות ממש זהירים איתי כי הוא לא לכל הגילאים ויש בו כמה וכמה אזהרות טריגרים. החל מהתמכרויות להימורים וסמים ועד לתכנים אלימים, אז קחו בחשבון כשאתם בוחרים לצפות בו.
מקווה שהפרק היה מובן ולא קצר מדי, אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי ובשמחה אענה. האם שמעתם פעם הטכניקה הזאת? האם השתמשתם בה, או שאתם אוהבים פתאומיות יותר מסוספנס?
כמו תמיד, תודה רבה ושתהיה לכם כתיבה מהנה!
בכבוד רב,
שושנה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
