איך לקבל השראה

145 13 28
                                    

(יום הולדת 108 לטיירוס וונג)

***

קוראים יקרים,

שלום לכם וברוכים הבאים לתהליך הכתיבה שלי:)

אז, לכבוד יום ההולדתו של טיירוס וונג, האנימטור המוכשר שצייר והנפיש לנו את במבי, נדבר היום על ההשראה ומאיפה לקבל אותה וכן, אחד ההשראות שלי, הוא האיורים המדהימים של מר וונג שהושפעו במקור מהאומנות הסינית ששם יש סוג אחר של "קו".

ובכן, אחרי שדיברנו על סיעור-המוחות במכתב הקודם שלנו, אדבר כאן על ההשראה ומאיפה לקבל אותה, או היכן למצוא אותה, אבל וזה אבל די גדול, לפני שנתחיל, אני אשמח לפתוח את המכתב הזה במשפט אחד ויחיד, משפט שכולם מודעים אליו והוא מעין סוג של הצהרה.

"אין דבר שהוא לא נכתב קודם לכן..."

כן, חברים וזאת היא האמת, אמת שאתם צריכים להבין אותה, לפני שאתם פונים לכתוב משהו, הרי כל הרעיונות באופן די חלקי, נכתבו כבר בעולם הזה בין אם שמעתם עליו ובין אם לא, השאלה היא, כיצד אתם תצליחו לקחת את הרעיון הזה ולשפר אותו, להטיב אותו ולהכניס בו רעיון חדש ויצירתי יותר, רעיון שאיש לא שמע עליו לפני כן, לפני שאתם משחררים אותה לעולם.

למה אני מתכוונת בזה?

כמה סיפורים אתם מכירים בהם ישנו בחור רע שמתאהב בבחורה טובה, או להפך? כמה סיפורים יש, בהם יש מלחמה אקזיסטנציאלית בין שני גזעים שונים (בין אם זה בני-אדם, מלאכים, אורקים וחמורים-מעופפים)? כמה סיפורים יש, בהם בחור/בחורה מתאהב/ת בבנאדם שהוא/היא לא אמור/ה להתאהב בו? כמה סיפורים יש, בהם הגיבור שלנו צריך לעבור מסע בכדי "להציל" את העולם, בין אם זה העולם האמיתי ובין אם זה העולם שמעבר ובין אם זה החצר האחורית של סבתא שלכם? כמה יש סיפורים בעולם הזה, בהם הדמות שלנו עוברת מהעולם שלנו לעולם חדש, עולם שלא ראינו קודם לכן? כמה סיפורים יש, בהם אנחנו נמצאים בעולם עתידני ואוטופי, עולם שיש בו חוקים שונים לחלוטין מהחוקים שלנו?

בקיצור הבנתם אותי...

וכן, אעבור להצהרה ההבאה שלי, ההצהרה בה אתם, כל אחד ואחת עושים "חשבון נפש" עם עצמכם, לכן, אם תבחרו לקבל את המילים שלי בדרך בה אתם מבינים אותה, זאת כבר הבעיה שלכם, כן? אז, ההצהרה שלי היא כזאת, "לקחת השראה, זה לא לגנוב..." ואני די מצטערת אם מישהו לא מסכים איתי, אבל יש הבדל גדול בין לגנוב ללקחת השראה, תלוי כמובן באופי בנאדם ואיך הוא עושה את זה.

***לגנוב זה להעתיק את הסיפור או לקחת את הרעיון של כל הספר, אם לא חלקו (ספר, אגב, שהכותב שלו עבד עליו חודשים, אם לא שנים), לקחת אותו ולהחליף לו שם, להחליף לדמויות שלו שמות או מגדר ומין ולהעלות אותו תחת השם שלך (אבל מי אני לשפוט אותך, אם לך אין מצפון או אמפתיה כלשהי, אז זאת כבר הבעיה שלך...)

מכתב לקוראWhere stories live. Discover now