הנוף שנשקף מהמרפסת היום שיקף את מצב רוחו של מאקו. בשבוע האחרון, מזג האוויר החמים שתמיד היה בממלכת האש, השתנה מקצה לקצה. רוחות חזקות נשבו ועננים אפורים ועצומים כיסו את השמיים. היה זה יום אפור בכל כך הרבה מובנים, אך בראש ובראשונה, היה זה יום הלווייתה של ליילה סאטו.
מאקו הפשיל את שרוולו ובחן את סמל הנבחרים שעל כתפו בפעם העשירית מאז פגישתו האחרונה עם מלאני. המראות שנגלו לעיניו כשהיה אז בקרבתה לא עזבו אותו, היו אלה אותם מראות שנראו בחלומותיו כשחיפש אחר אבן המאגנה - סיילה, האלמנטורית הראשונה בהיסטוריה, הובילה אותו לאותו חדר בכל פעם, כשהיא לובשת את דמותה של ליילה; המילים עוד הופיעו על הקבר שניצב במרכז החדר, אותן מילים אשר הובילו את מאקו והאחרים לחשוף את מקום הימצאה של האבן.
הוא מישש באצבעותיו את הסמל הצרוב על כתפו ועוד תהה בקשר להיעלמות של חלקו העליון. כנראה החלק הזה סימן את ליילה, נבחרת המים, וכעת כשהיא איננה, חלקה נעלם, כאילו תפקידה כנבחרת המים הסתיים והועבר לאחרת.
מאקו קילל חרישית כשכיסה שוב את כתפו. אבן מטופשת ותפקיד מטופש. לולא היו מחפשים אחר האבן ומנסים למלא אחר הייעוד שנקבע עבורם, ליילה עוד הייתה בחיים.
הוא הוריד את עיניו לעבר מאות דמויות לבושות בגדים שחורים אשר נהרו אל ארמון האש הצפוני, ביניהם אסטרידנים - בני ממלכתה של ליילה, וגם חלק נכבד מתושבי ארקדיה, ממלכת האש.
הנסיך קול סאטו הגיח לבסוף מארמון המים בו היה סגור כל השבוע האחרון, ארשת פניו הייתה מוטרדת אך הוא לא נראה עצוב במיוחד, מה שהיה מוזר לגמרי מאחר שהוא וליילה היו קרובים זה לזו. הוא אימץ לחיבוק את אמבר שלחייה נשטפו דמעות. גם פיטר לאן ניסה לעודד אותה אך ללא הועיל.
"אינך מתכוון להצטרף אליהם?" המלך ויילס יצא אל המרפסת, אך מאקו לא טרח להביט בו. הוא עוד לא סלח לאביו ולאחיו הבכור על כל מה שעוללו לאשתו לפני מותה.
הוא כלל לא דיבר עם אביו וניסה בכל מאודו להימנע מלפגוש אותו. עם אחיו זה היה פשוט יותר מאחר שמאז שמאקו פרק את זעמו ואת תסכולו על משפחתו, ליאו נעלם כלא היה.
הוא תמיד עשה את זה, תמיד נעלם בזמנים הקשים. כשהיו צעירים ואמם נהרגה, ליאו נעלם ושהה בקרב ההרים המושלגים כדי להתמודד עם אבלו, הוא השאיר את מאקו להתמודד לבד עם אביהם שכלל לא ידע כיצד להתנהל כהורה. מאקו נאלץ להתמודד עם צערו לבדו במשך זמן רב עד שליאו שב לבסוף.
וגם לאחר שנטש את כס המלוכה, הוא נעלם מארקדיה למשך כמעט שנתיים, מותיר אחריו את אמאייה שבורת הלב ואת מאקו שנאלץ לרשת את הכס אחריו.
לכן, לא היה זה חדש למאקו שאחיו נעלם גם עכשיו כשהכל מתפרק.
"אני חושב שעליך להיות שם, בני." הציע ויילס. מעטות הפעמים שויילס כינה את מאקו כבנו. תמיד הוא נהג בו כיורשו וכמלך של ארקדיה, מאקו מעולם לא קיבל ממנו אהבה אבהית ולכן נימת הקול העדינה שהתגנבה לקולו, הפתיעה אותו.
YOU ARE READING
האלמנטליים 2 - חרב האזמרגד
Fantasyהחרב את הנצח תשלול והעוצמה תאזל קסם אבן המאגנה שוחרר אל אדם שזהותו לא ידועה, אבל דבר אחד ידוע - אף אחד לא מוגן. אמאייה ביי מגלה דברים חדשים אודות משפחתה ומבינה שאם היא רוצה לשרוד, עליה לאמץ את החלק השנוא ביותר שבתוכה. חרב עתיקה עשוייה להיות הפיתרון...
