לילי וג'יימס לנצחי נצחים

פרק 9

"עדיף שנלך. אני גווע." הוא חייך מנחה אותה מחוץ לחדר. כשהגיעו לחדר, לילי התיישבה מול גברת פוטר; ג'יימס התיישב מול אביו.

"אני מאוד שמחה שיכולת להצטרף אלינו לארוחת ערב, לילי." גברת פוטר חייכה. הארוחה הייתה טעימה מאוד. השיחה התגלגלה מאיך ג'יימס ולילי נהיו ביחד לדרך שבה ג'יימס מתנהג בבית הספר. כמובן שלילי הייתה צריכה לשקר ולומר שג'יימס מאוד 'שקט' בשיעורים. ברגע שהארוחה הסתיימה, הם עברו לשבת בסלון. לילי וגברת פוטר דנו בכוונותיה של לילי לעבודתה העתידית בזמן שמר פוטר שאל את ג'יימס על לילי.

"אז אתם קיימתם..." מר פוטר החל.

"אבא! זה מביך מספיק מבלי שתשאל שאלות כאלה." הוא לחש. לילי ואימו היו בצד השני של החדר ולא שמעו זאת.

"אני רק מסוקרן, ג'יימס. לילי נראית בחורה ממש נחמדה, והראש שלה על הארץ. בנוגע לשלך..." מר פוטר אמר, ג'יימס גלגל עיניו.

"אל תתחיל שוב, אבא." הוא אמר.

"ג'יימס, אני רק אומר..." מר פוטר השיב.

"אני יודע, אבא. אבל אני עברתי את הגשר כשהגעתי לזה." ג'יימס אמר, אביו הנהן בראשו.

"עכשיו, הקטע עם לילי, זה רציני?" מר פוטר חייך; ג'יימס הביט בנעליו.

"לא רציני כמו שאני רוצה." הוא פלט קצרות.

"למה? היא לא מחבבת אותך כמו שאתה מחבב אותה?" מר פוטר שאל בסקרנות.

"היא כן, פשוט יש לה חבר." ג'יימס אמר מביט בלילי.

"או. מי זה?" מר פוטר שאל בתדהמה.

"ג'ורדן קינגסטון."

"אה. ג'יימס, אתה יודע שאנחנו לא יכולים עכשיו להסתכסך עם הקינגסטונים." מר פוטר אמר.

"אני יודע, אבא. אני יודע שאביו מאוד חשוב בממשלה ואני יודע שהוא משפיע על הרבה דברים שם, ועם אני אלך נגד הקינגסטונים החיים בעבודה יהפכו לסיוט בשבילך." הוא גלגל את עיניו.

"אני שמח שאתה מבין את הנקודה שלי, ג'יימס. רק תוודא שאתה ולילי לא תהפכו את הקשר לפומבי בזמן שהיא יוצאת עם ג'ורדן, טוב? אני חושב גם עליך, ג'יימס." מר פוטר אמר.

"אני יודע אבא." ג'יימס חייך בחולשה. באותו הזמן, לילי פטפטה עם גברת פוטר על רעיונות אופנתיים.

"זה נשמע נהדר, לילי." מרת פוטר חייכה. "העבודה שלך נשמעת כל כך טוב שאני רוצה לארגן לך פגישה ב-'ביתו של מרלין ללבוש קוסמים'." מרת פוטר חייכה, פניה של לילי נפלו.

"ת-תודה רבה לך, אני לא יודעת איך להודות לך." היא אמרה בחולשה.

"על לא דבר יקירה. בזכותך בני שמח, זה כל מה שאני צריכה." מר פוטר חייכה אליה. לילי הביטה בג'יימס ושניהם לכדו מבט.

"ג'יימס!" קול הגיע מהמסדרון. הוא במהירות הסיט את מבטו, הוא הכיר את הקול זה; זה היה סיריוס. הוא קפץ במהירות.

"תסלחו לי שנייה." הוא אמר, לפני שעזב את החדר. במסדרון, סיריוס הלך לקראתו עם רמוס ופיטר.

"היי ג'יימס, איפה היית? אתה צריך לראות את המטאטא החדש של ירחוני!" סיריוס חייך.

"אממ אתם לא יכולים להיות כאן עכשיו." הוא אמר דוחף אותם בחזרה מאיפה שהגיעו.

"למה לא?" פיטר שאל בחזיריות.

"בגלל-" הוא החל, לא יודע מה הוא עומד לומר. דלת הסלון נפתחה ומר פוטר הלך אל עבר החבורה.

"אה בחורים, נחמד לראות אתכם. ג'יימס לא יכול לדבר איתכם כרגע; יש לו עסקה חשובה מאוד לסגור כרגע." מר פוטר חייך, ג'יימס הביט בו.

"עכשיו, סיריוס, אני חושב שאתה חייב לי משחק חוזר בכדורגל שולחן. כמה עכשיו? 9 לכל?" מר פוטר שאל.

"למען האמת, זה 10-9 לי." סיריוס חייך.

"ובכן, אני רוצה משחק חוזר." מר פוטר הנחה אותם אל חדר המשחקים.

"אני חוזר עוד מעט. אני קופץ רק לדקה!" ג'יימס צעק אחריהם וצעד חזרה אל הסלון. "הם הלכו למעלה, לחדר המשחקים עם אבא."

"אני חושבת שזה הזמן שאני אלך." לילי חייכה.

"אני אסיע אותך." הוא חייך אליה.

"היה נחמד לפגוש אותך, גברת פוטר." לילי חייכה ולחצה את ידה.

"התענוג היה כולו שלי. ובבקשה תקראי לי ג'יין." היא אמרה; לילי חייכה אליה.

"אני לא אחזור מאוחר." ג'יימס אמר, מנשק את לחיה.

"תנהג בזהירות, ג'יימס!" גברת פוטר צעקה כשהם הלכו בחזרה לחניה.

"איזה מכונית לקחת? את של אבא שלי, הרגילה או את הג'יפ?" הוא שאל; לילי משכה בכתפיה.

"אוקי את של אבא שלי. קר בחוץ ואני לא יכול לסגור את החלון בשלי." ג'יימס אמר מנחה אותה מחוץ לחנייה. היא נעצרה.

"חכה רגע, כל אלה שלך? אבל אמרת לי באותו הלילה, שבאת למחזה שלי (פרק 1), שהמכונית הזאת של אבא שלך." היא אמרה.

"היא הייתה של אבי. אז עוד לא הייתה לי את שלי." הוא משך בכתפיו.הוא לקח את הסוודר ממכוניתו והניח אותו על לילי. הוא חייך אליה והוביל אותה לחנייה אחרת. היו שם המון מכוניות. לילי הייתה אחוזת תדהמה, הם נכנסו למכונית ונסעו. לאחר חצי שעה הם נעצרו בביתה של לילי. ג'יימס התנהג כג'נטלמן כשהוא ליווה אותה לדלת. בזמן שהיא נישקה אותו נישקת פרידה, פטוניה פתחה את הדלת הקדמית. לילי שמה לב שפטוניה צפתה בג'יימס נוסע, ואז נכנסה, עדיין לובשת את הסוודר של ג'יימס.