"זה היסטוריה ביני לבינך, בלק. אתה בחיים לא תקבל את הסיכוי הזה עוד פעם." לילי אמרה, נזכרת בהיסטוריה שלהם. היא החליקה את שיערה ועזבה את החדר. הבנים הביטו בה ארוכות בזמן שעזבה.
לילי הלכה לבדה במסדרון השקט אל עבר חדר המועדון כשלפתע קול שקט עצר ממנה להמשיך. לילי הסתובבה וראתה את סנייפ עומד מאחוריה.
"מה את עושה מחוץ למיטה בשעה אחד-עשרה בלילה?" סנייפ שאל במבט מלגלג. לילי הביטה בו בסלידה.
"אני יכולה לשאול את אותו הדבר לגביך, סנייפ." לילי אמרה בקרירות.
"אני בסך הכל מוודא שאף אחד לא רצוי לא יארח חברה למסדרונות בשעה כזו." סנייפ השיב בחלקלקות אופיינית.
"ובכן הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות הוא לשוב לעבודתך, אם כך." לילי אמרה, שבה על עיקבותיה, אך סנייפ תפס בידה.
"מה קורה פה?" קול אמר מאחוריהם. שניהם הסתובבו. ג'יימס פוטר עמד שם, מאיים על סנייפ. בפעם הראשונה בחייה לילי הייתה שמחה לראות את ג'יימס.
"אל תתערב בעניינים לא שלך, פוטר!" סנייפ ירק. לילי הוציאה את ידה מאחיזתו של סנייפ.
"אין פה שום עניינים שהוא לא יכול להתערב בהם!" לילי אמרה מתרחקת. ג'יימס וסנייפ הביטו אחד בשני בתיעוב. שניהם התרחקו זה מזה. ג'יימס רץ אל לילי, והחל ללכת לידה.
"תודה לך." לילי אמרה בשקט, ג'יימס נענע ראשו. זאת הייתה הפעם הראשונה בחייה של לילי שג'יימס התנהג אליה בנימוס. ג'יימס משך בכתפיו. "למה אתה מתנהג כל כך שונה אלי?" לילי שאלה בפתאומיות. ג'יימס הביט בעיניה. "מקודם במטבחים בקושי דיברת אלי מילה, אפילו פיטר מלמל יותר ממך. אתה כבר לא אומר לי את ההערות שלך כבר שבועות." לילי החלה להתעצבן. ג'יימס גלגל את עיניו.
"אז אנחנו רבים בגלל שלא הצקתי לך. אלוהים! בחיי, לילי תשני את הטון." ג'יימס אמר.
"מה זאת אומרת?" לילי שאלה עוצרת את צעדיה. ג'יימס נעצר גם כן, מביט בעיניה.
"בדקה הראשונה שצעקת עליי לידיעתך חשבתי שאת יפה יותר כשאת צועקת. אני ברצינות חשבתי שאת שונה מהחברים שלך. שאת לא כמוהם!" ג'יימס אמר.
"אני שונה אל החברים שלי. והם שונים אלי, ואין שום דבר רע בזה. רק בגלל-" ג'יימס לא יכל יותר להקשיב לה. הוא תפס אותה בידה, ונישק אותה בתשוקה. לילי נסוגה בהתחלה אך נישקה אותו חזרה. היא אהבה את מגע שפתיו על שפתיה. את לשונו המתגלגלת בתוך פיה. כשקלטה מה היא עשתה, היא נסוגה לאחור.
"איך אתה מעז לנשק אותי, פוטר!" לילי צעקה, מזועזעת.
"זה היה רק בשביל להשקיט אותך!" ג'יימס אמר בכעס.
"ובכל זאת לא היית צריך לעשות את זה." לילי אמרה, נרגעת.
"כאילו שלא נהנת מזה." ג'יימס צחק. לילי חזרה על צעדיה כאות מחאה.
"אתה כל-כך מלא בעצמך, ג'יימס פוטר!" לילי אמרה מתרחקת ממנו. ג'יימס צחק והחל לרוץ אחריה.
"לאן את הולכת?" ג'יימס שאל הולך לצידה.
"לחדר המועדון, לאיפה נראה לך?" לילי אמרה בכעס.
"את רוצה ללכת לעשות קצת כיף?" ג'יימס שאל מרים את גבותיו.
"איזה סוג של כיף?" לילי שאלה בעניין קל מעט מפוייסת.
"את רוצה לעזור לי לבצע כמה תעלולים?" ג'יימס שאל עם ניצוץ בעיניו. לילי חשבה על זה. לפי מה שידעה לא היה לה משהו יותר טוב לעשות. בנוסף, היא הייתה סקרנית.
"בטח." לילי אמרה לאחר הפסקה. ג'יימס לקח אותה בידה והנחה אותה אל מעבר סודי.
כך הכל התחיל בין לילי לג'יימס. בזמן תעלולי הלילה שלהם על אנשים תמימים. מאז לילי הרגישה משהו כלפי ג'יימס, קרבה מסוימת. אולי אפילו אהבה היא לא ידעה להגדיר את התחושה הזאת. אבל בזמן שלילי סיפרה לג'יימס כי היא חשה כך כלפיו, הם היו ברכבת, בדרך הביתה מהוגוורטס. שניהם הבטיחו לשמור על קשר במהלך הקיץ, וכך היה. הם נפגשו מספר פעמים. אף אחד מחבריהם לא ידע על זה והם הרגישו שזאת הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר זה.
לילי הסתכלה על עיניו של ג'יימס. היא התהפנטה מעיני האגוז שהביטו בה בהערצה. היא החלה לנשק אותו באיטיות.
YOU ARE READING
לילי וג'יימס לנצחי נצחים
Fanfikce"מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר. "זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה. מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה. "יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם...
