לילי וג'יימס לנצחי נצחים

פרק14

מרתון 2/3

"אה כן אם זכרוני אינו מטעה אותי, לילי וג'ורדן עדיין יוצאים." רוזי חייכה וג'יימס הביט בה. "אחותי בשנתה השישית ברייבנקלו." היא הסבירה ושמה את הכוסות המלאות על הדלפק. "זה יהיה שלוש אוניות וארבע חרמשים בבקשה." היא אמרה וג'יימס נתן לה את הכסף והלך לכיוון שלילי ישבה בו.

"מה רוזי אמרה?" לילי שאלה לפני שלגמה מהבירצפת שלה.

"רק הרהרה עם מי באתי לפה. היא לא עומדת להגיד כלום." הוא אמר ולילי חייכה לעברו.

"ומה סיריוס ורמוס אמרו על ההיעלמויות שלך?" היא שאלה בחיוך.

"ובכן, הם רוצים לדעת מי האישה המסתורית." הוא צחק.

"אני חושבת שהיה כיף היום; כל התחמקויות האלה מסביב. הרבה התרגשות." היא צחקה.

"אני קצת כועס על עצמי. הייתי עסוק מדי לחשוב עלייך כל היום שלא השגתי השעיה." ג'יימס החמיץ פנים.

"או, תינוק מסכן שלי. אבל מה אתה הייתה מעדיף, השעיה עם חברים שלך, לנקות את כל חדר שיקויים, או לשבת כאן איתי?" לילי צחקה.

"ובכן אני מניח שכשאת מציגה את זה ככה, הניקיון נשמע דווקא כיף-" היא הביטה בו. "—אני צוחק. אני אוהב להיות איתך." הוא חייך ונשען קדימה בכדי לנשק אותה. לאחר שעתיים, לילי וג'יימס עמדו ביציאה מהמעבר להוגוורטס. בצד השני לדיוקן היה מסדרון. לילי לא רצתה לעזוב עדיין. היא נשענה על קיר המנהרה מנשקת את ג'יימס. היא התרחקה, מביטה בעיניו.

"היה כיף הערב; למען האמת, היה כיף כל היום. תודה לך." היא חייכה.

"התענוג כולו שלי." ג'יימס אמר, נושק לשפתיה ועובר לצווארה. היא צחקקה. ידיו שפשפו את גבה. שניהם קיוו שזה בחיים לא יגמר.

לילי הייתה הראשונה לעזוב את המנהרה. היא הלכה חזרה לחדר המועדון ונכנסה פנימה. להפתעתה, סיריוס, רמוס, פיטר, לורה וג'ואי ישבו שם. היא חייכה והתיישבה לידם.

"מה כולם עושים פה כל כך מאוחר? כבר אחרי חצות הלילה."

"חזרנו מהריתוק שלנו ואנחנו מחכים שג'יימס יחזור. הוא לא היה למעלה וחשבנו שהוא בטח עם איזו בת." רמוס משך בכתפיו, ולילי חייכה לעצמה.

"איפה היית?" סיריוס שאל בסקרנות.

"עם ג'ורדן. למה?" היא שאלה.

"הו. לשנייה חשבתי שאת היית האישה המסתורית." כולם צחקו למשמע זה.

"כן סיריוס. שמרתי את זה בסוד כל הזמן." היא חייכה. למה הם לא מבינים? היא חשבה לעצמה.

"לא ראית את ג'יימס בחדר המועדון של הפלפאף?" רמוס שאל בסקרנות.

"לא הייתי בחדר המועדון. מצטערת רמוס." לילי אמרה מפהקת.

"נראה שג'ורדי ואת יצאתם." סיריוס חייך והיא הביטה בו.

"לילי, מה יש לך על הצוואר שלך?" לורה שאלה מעיפה את שיערה מהדרך. היא נגעה בצווארה. "לילי זאת נשיכת אהבה." לורה צחקה.

"ללילי יש סימן..." סיריוס שר, והיא גלגלה את עיניה. דלת חדר המועדון נפתחה וג'יימס נכנס.

"איפה היית?" רמוס שאל אותו כשהוא עשה את דרכו אל הקבוצה.

"ממלא את ההשעיה המחורבנת." הוא רשף.

"למה?" ג'ואי שאלה.

"פרופסור דה-לוסי אמרה שאסור לי להסתובב כל כך מאוחר. אמרתי לה שאני מדריך ראשי, שאני רשאי להסתובב בשעה כזאת והיא אמרה שאם אני כל כך חכם הוא ייתן לי השעיה למחר בלילה."

"זה מה שאתה מקבל כשאתה מתעסק עם איזו חתיכה ולא מספר לחברים שלך." סיריוס חייך.

"אל תקרא לה חתיכה. היא אישיות, לא ציפור." ג'ואי חייכה, הוא צחק ברשעות וקפץ והחל לדגדג אותה. כולם החלו לצחוק.סיריוס קפץ לאחור כשראה דמות יורדת מכיוון חדר השינה של הבנות; זו הייתה מישל.

"היי מישל, את ערה מאוחר." לילי חייכה אל חברתה.

"לא יכולתי לישון..." מישל אמרה, מביטה בסיריוס מבט שאף אחד לא שם לב מלבדו. היא התיישבה ליד לילי. "נהנית עם ג'ורדן?" היא שאלה.

"מאוד." לילי חייכה והביטה בג'יימס. "אני חושבת שזה הזמן שכולם ילכו למיטה." היא אמרה מביטה בשעון הקוקייה הגדול שליד האח. כולם נאנחו מלבד ג'יימס.

"מה שהיא אמרה, כולם למיטה!" הוא הסכים. כולם הפסיקו והביטו בג'יימס.

"מה לעזאזל קרה לך? ממתי פתאום אתה רוצה ללכת למיטה מוקדם?" סיריוס שאל מופתע.

"ובכן אתה רוצה שאני יספר לך משהו על האישה המסתורית שלי או לא?!" הוא חייך. סיריוס, רמוס ופיטר קפצו במהירות מהספות, אמרו שלום לבנות ורצו לחדר השינה שלהם. הוא נעמד שם עם הבנות ונענע את ראשו בשעשוע, ואז הוא הסתובב אליהן. "כאילו שאני אספר להם משהו." ג'יימס אמר והנחה עם ראשו לעבר חדר השינה של הבנים. לאחר מכן, חייך ועיניו נחו על לילי. החיוך השתנה כעיניו, היה בהם יותר רגש ועומק. הוא עלה אל חדר השינה שלו וטרק אחריו את הדלת.

לילי נעמדה. "בואי מישל, אני אטיך עלייך כישוף שינה." היא סחבה את חברתה במעלה המדרגות. כשהם הגיעו לשם, לילי הטילה את הכישוף על מישל, ונשכבה על מיטתה. היא הסתכלה על התקרה; היא דמיינה שהיו שם כוכבים. היא חשבה על היום שעברה. ההתחמקויות עם ג'יימס, הטיול להוגסמיד, כל זה היה יותר מהתרגשות; היה שם משהו עמוק יותר. לילי לא ידעה מזה היה, אך ידעה שזו הייתה הרגשה שלעולם לא חשה. היא נרדמה עמוק במחשבותיה.