שבועות חלפו ולילי ג'יימס התגנבו המון, ולמזלם אף אחד לא אפילו הבחין. הגיע סוף השבוע הראשון של חודש אוקטובר. תלמידי השנה השביעית ישבו כולם בחדר המועדון והכינו את שיעוריהם שהתחלו להצטבר אצליהם בכמויות גדולות, בגלל הבחינות המתקרבות. לילי ישבה בשולחן עם סופי, ספריהן מכסים את רובו. כל תלמידי שנה השביעית חוץ מג'יימס עבדו. היא לא הבינה איך הוא עושה את זה. לילי נשבעה שבחיים לא ראתה אותו פותח ספר ללמוד אבל תמיד היה מקבל מעל 90% במבחנים או שיעורים שהיו צריכים להגיש. לפתע סיריוס נעמד.
"אני לא יכול לעשות את זה! אין לי מושג איך לעזאזל עשית את זה ג'יימס!" סיריוס אמר מביט בחברו שדפדף במגזין קווידיץ' .
ג'יימס הביט בו.
"צריך עזרה?" שאל ג'יימס.
"זה יהיה טוב," אמר סיריוס בפשטות.
ג'יימס גיחך ועשה את דרכו לעבר חברו. לאחר חצי שעה סיריוס נעמד שוב. לפי החיוך שהיה פרוס על פניו, אפשר היה להבין שהוא סיים את שיעורי הבית שלו. הוא הלך והתיישב על הספה, ליד לילי, רמוס וג'יימס."סופסוף סיימתי!" סיריוס אמר ורמוס הביט בו.
"לקח לך זמן," צחק רמוס.
"ובכן אני מצטער שאין לי מוח כמו שני אלה-" הוא הצביע על לילי וג'יימס "-או התעניינות טבעית בחיות." סיריוס אמר בכעס ורמוס פשוט חייך.
"טוב, אני מניח שאנחנו צריכים לתת לך קצת קרדיט, לפחות סיימת לפני פיטר." רמוס משך בכתפיו.
"תודה," הוא אמר והביט מסביב לחדר. זה היה כמעט כמו בספרייה (לא שהוא אי פעם היה שם!). "אתה יודע מה אנחנו צריכים?" שאל סיריוס, בעוד אישוני עיניו מתרחבים.
"אנחנו כל כך צריכים!" ג'יימס הסכים.
"אנחנו צריכים לעשות את זה הערב," אמר רמוס.
"הו לא אתם לא. אנחנו לא עומדים לעשות-" הפריעה לילי.
"מסיבה !" ג'יימס, רמוס וסיריוס צעקו באותו הזמן.
לילי נאנחה, וסיריוס קפץ על אחד הכיסאות ונעמד.
"כולם תקשיבו!" הוא צעק. "הקונדסאיים החליטו לעשות לכם את היום ולהשתחרר קצת. אתם מוזמנים להצטרף," אמר סיריוס בקול הכי חזק שלו. "אם לא, אתם יכולים לשבת בחדר שלכם ולשמוע את המסיבה שלנו!" הוא חייך ברשעות. כל מי שהיה בחדר המועדון עודד ומחא כפיים, בעוד סיריוס מתיישב חיוך מרוח על פניו.
"אנחנו לא עומדים לעשות מסיבה," אמרה לילי.
סיריוס ורמוס גלגלו את עיניהם.
"אנחנו נלך להוגסמיד, ונשאיר אותך פה לשכנע אותה," רמוס קרץ לג'יימס, בזמן שהוא סיריוס ופיטר עלו לחדריהם.
"אתה לא עומד לשכנע אותי, ג'יימס. אני לא חושבת שמסיבה זה רעיון טוב," אמרה לילי בקשיחות.
חצי שעה לאחר מכן, סיריוס רמוס ומישל ישבו באולם הגדול ואכלו. לילי וג'יימס לא הצטרפו אליהם בגלל שהם עדיין רבו על המסיבה הערב, או לפחות חשבו ככה.
"ללילי הזאת יש מעט מאד חוש הומור..." אמר רמוס מנענע את ראשו.
"אני יודע, היא תוקפנית קטנה זאתי," צחק סיריוס, ומישל סטרה לו על זרועו.
"זאת החברה שלי שאתה מדבר עליה!" היא אמרה וסיריוס משך בכתפיו.
הם כולם הביטו מעלה כשברטה ג'ורקינס וחברתה נטליה התיישבה לידם. סיריוס ורמוס התבוננו בספר הקטן שבידה של נטליה.
"מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר.
"זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה.
מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה.
"יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם?" גיחכה נטליה.
"מה התנאים של ההתערבות?" שאל סיריוס בסקרנות. "מתי הריב הבא שלהם? מתי הם לבסוף יהרגו אחד את השני?" הוא חייך.
"לא, למען האמת זה תאריכים של מתי לילי וג'יימס יהיו לבסוף ביחד." ברטה חייכה ורמוס כמעט נחנק מחתיכת עוף מתובל שאכל.
פיהם של מישל וסיריוס נפתחו בתדהמה.
"מה?" שאלה מישל בקול המום.
"החלטנו שזה בטוח שהם בטוח יהיו ביחד מתישהו השנה. החלטנו שזה יהיה כיף אם נהמר על זה. אז על איזה תאריכים אתם מהמרים?" שאלה נטליה והוציאה עט-נוצה מכיסה.
רמוס, מישל ורמוס הביטו בה מוכי תימהון.
"דמבלדור יודע על זה?" שאל רמוס.
"כן.. הוא הימר על חג האהבה." ברטה חייכה. סיריוס הוציא את ארנקו מכיסו האחורי.
"מה יש לנו?" הוא שאל. מישל סטרה לו על זרועו פעם נוספת.
נטליה וברטה צחקו.
"ובכן זה הולך ככה: 1\2 שהם יהיו ביחד בסוף השנה, 1\3 בליל כל הקדושים, 1\5 בחג האהבה, 1\10 שלילי וג'ורדן יגמרו עד סוף החודש, אבל אל תספר לאף אחד מההפלפאפים על זה." נטליה חייכה. "יש לנו גם כמה כמו 1\20 שהם כבר ביחד. כמה מפגר זה." היא צחקה. "גם 1\50 שהם לא יהיו ביחד עד לסוף השנה. מה אתם אומרים חבר'ה? ההימור הכי נמוך הוא גוז, שפיטר שם. הגבוה ביותר הוא חמש אוניות." רמוס, סיריוס ומישל הביטו אחד בשני.
"בסדר, אני מהמר על 1\50 שהם לא יהיו ביחד עד לסוף השנה." אמר רמוס. "ואני שם על זה שני אוניות."
"גם אני." אמר סיריוס, מניח כמה מטבעות על השולחן ליד כספו של רמוס. הם הביטו במישל.
"אני שמה חמש אוניות על 1\10. אני חושבת שנמאס ללילי מג'ורדן." מישל חייכה ושמה את הזהב על השולחן.
ברטה אספה את הכסף לתוך תיק קטן בזמן שנטליה רשמה את ההתערבויות ביומן.
"איך אנחנו יודעים שזאת לא מזימה?" שאל סיריוס.
"אל תדאג, דמבלדור שומר על הכסף." ענתה ברטה וגלגלה את עיניה.
"תענוג לעשות איתכם עסקים, נטליה חייכה.
סיריוס הבזיק אליה חיוך של 'היית מתה'. נטליה חייכה בפלרטטניות בחזרה. מישל גלגלה את עיניה.
רמוס חייך אל הדמות שהתיישבה ליד מישל.
"אז איך הפוטר האהובה עלינו היום?" הוא שאל את אווה והיא חייכה אליו.
"מצויין לגמרי."
"למה את כל כך שמחה?" שאל סיריוס בסקרנות. הוא היה כמעט עוד אח גדול בשבילה, למרות שלרוב הוא היה זה שמרגיע את ג'יימס כשהיה מגלה שלאווה היה חבר.
"אני פשוט שמחה," היא חייכה. מישל הביטה בה ולא הצליחה למנוע מעצמה לגחך.
"מי הוא?" מישל שאלה לבסוף.
"אף אחד מיוחד." אמרה אווה בשקט, והסמיקה. היא הביטה אל עבר שולחן סלת'רין ותפסה את עיניו של מישהו.
"אז שמעת על ההתערבות על לילי וג'יימס?" שאלה אותה מישל, משנה את הנושא.
"כן. טיפשי, הא?" היא אמרה נהפכת קצת ורודה.
"על מה הימרת?" שאל סיריוס. "אנחנו על ה-'לא יהיו ביחד'."
"אני הימרתי על ה-'כבר ביחד'."
"בטח היית שיכורה אם עשית את זה. נשבע לך אווה אם את..." סייפ סיריוס.
אווה גלגלה את עיניה והביטה מסביב לאולם ולאחר מכן נעמדה במהירות.
"תראו חבר'ה, אני חייבת לרוץ. נתראה במסיבה הערב." היא אמרה מתרחקת מהם ויוצאת מהאולם.
שלושתם הביטו בה עוזבת. הם לא הבחינו בנער גבוה עם שיער בלונדיני שיצא כמה דקות אחריה. רמוס הביט בשעונו.
"עדיף שנתחיל ללכת להוגסמיד," אמר רמוס בשקט. "את באה מישל?"
"לא, אני נשארת פה." אמרה מישל, מביטה בבחור שישב בקצה השולחן וחייך אליה. סיריוס הביט גם הוא לאותו כיוון. עינו תפסה את עינו של הבחור והוא תקע בו מבט. לאחר מכן עזב עם רמוס.
לאחר שלוש שעות השולחן בחדר המועדון מולא באוכל מהמטבחים ומבחר של ממתקים מהוגסמיד.
לילי ישבה בפינה, כועסת על עצמה שנכנעה בסופו של דבר. היא הסתכלה בכולם רוקדים וצוחקים מסביבה. זה היה מאוד שונה ממש שזה היה לפני כמה שעות. כולם נהנו. היא התיישבה בכיסאה, מביטה במישל ואוון רוקדים. הוא היה הבחור שחייך אליה באולם הגדול.
אוון קלארק היה גריפינדורי משנה שביעית. הוא היה גבוה, שרירי ושזוף. היו לו עיניים כחולות ושיער שטני. הוא היה באמת בחור מאד נחמד.
לילי פעם יצאה איתו, אך לזמן קצר. הוא לא היה ממש הסוג שלה. היא חייכה אל מישל שככל הנראה נהנתה מעצמה.
לפני שהיא אפילו שמה לב רמוס משך אותה אל רחבת הריקודים. היא נהנתה לרקוד עם רמוס. הוא היה רקדן ממש מצחיק.
"למה את נראית כל כך בודדה?" הוא שאל אותה כששיר שקט התחיל. לילי גלגלה את עיניה וחייכה אל רמוס כשהחזיק אותה קרוב. היא ניסתה שלא לצחוק כשהיד של רמוס הגיעה קרוב מאוד אל ישבנה.
"רמוס, קצת יותר נמוך ואני חותכת לך אותה!" היא צחקה ורמוס הרים את ידו, כדי שלילי תוכל לראות.
"היא החליקה." הוא חייך.
לילי גלגלה את עיניה פעם נוספת וצחקקה. "לא ענית לשאלה שלי," רמוס שם את ידו על גבה התחתון. "לא היה איכפת לנו אם היית מזמינה את ג'ורדי." המשיך רמוס, ולילי משכה בכתפיה.
"אני לא בודדה. אני רק הסתכלתי על כולם. ובנוסף אני לא רוצה ג'ורדן כאן מלכתחילה."
"הדברים לא הולכים חלק ביניכם?" הוא שאל ברצינות. רמוס היה הבחור היחידי שלילי יכלה באמת לדבר אליו. מהיום הראשון שהיא פגשה אותו הוא תמיד דאג לה.
"זה לא הולך לשום מקום, זאת הבעיה." היא משכה בכתפיה ורמוס הביט בה.
"מצטער, אני מנחש שזה אומר שאת וג'יימס סופסוף יכולים להיות ביחד." הוא קרץ.
לילי הביטה בו, המומה. ג'יימס סיפר לו? הוא לא יספר לאף אחד בלי להתייעץ איתה, נכון?
"על מה אתה מדבר?" היא שאלה ברצינות.
"תבטיחי שאת וג'יימס בחיים לא תהיו ביחד. בגלל שזה יהיה מחוץ לספר החוקים." רמוס אמר.
לילי הביטה בו כשהבעה מוזרה על פניה. בכל זאת הוא לא יודע, לילי חשבה, אז על מה לעזאזל הוא מדבר?
"מה? רמוס אכלת עוד פעם את אחד משרביטי הסוכר האלה? אתה יודע שאתה לא יכול כי הם גורמים לך להשתגע." היא נגעה בראשו והוא צחק.
כשהשיר הסתיים היא עמדה להתיישב אבל באותו הרגע סיריוס חטף את זרועה והתחיל לרקוד איתה.
"איך זה שאתה לא רוקד עם מישל?" שאלה לילי, כשהשיר הסתיים והם עשו את דרכם אל עבר כמה כסאות שהיו ריקים.
"היא רוקדת עם אוון," הוא משך בכתפיו כשהתיישב.
"הו, חשבתי שאתם תהיו עוד יותר קרובים אחרי ה'תקרית'..."
"לא, זה הכי טוב שנהיה מרוחקים אחד מהשני. אני לא רוצה שזה יקרה עוד פעם. זה היה מפחיד בכל מקרה." סיריוס קרץ. לילי עמדה להגיד משהו כשג'יימס הסתער.
"מקגונגל באה!" הוא צעק בשביל להישמע מעל המוזיקה. כולם שמעו אותו והמוזיקה פסקה. כולם הביטו בלילי וג'יימס מצפים לראות כיצד ינהגו.
"מה אנחנו עושים?" לילי שאלה אותו.
"שניכם תתחילו לריב עכשיו!" סיריוס צעק. שניהם הביטו אחד בשני ומשכו בכתפיהם. הם נהגו לזייף ריבים, אבל אף אחד לא ידע.
"ג'יימס, מה לעזאזל אתה עושה?!" צעקה לילי.
"מסיבה, כמו זה נראה?" ג'יימס צעק חזרה.
"אתה לא יכול לעשות מסיבה! זה נגד החוקים!"
"אנחנו עושים קצת כייף! אלוהים, ליל, זוכרת מה זה?" הוא צעק.
כולם הביטו בדממה, ג'יימס בדיוק אמר 'ליל', דבר שאף אחד בחיים לא אמר את זה ויצא שלם. הוא בדיוק שם לב מה הוא אמר ולפני שיכל להגיב, הדלת החורקת תפסה את תשומת ליבו. הם הסתובבו לראות את פרופסור מקנוגל עומדת לידה.
"אני רואה שהכל תחת שליטה, מיס אוואנס. אני רוצה שכולם ילכו למיטה, עכשיו ." פרופסור מקנוגל הביטה בג'יימס וחבריו לפני שעזבה.
שניהם נאנחו בזמן שהדיוקן נסגר.
"זה היה קרוב," אמה לילי.
כל התלמידים מלבד כמה תלמידי שנה שביעית עזבו לחדריהם, הם לא נראו שמחים כמו שהיו קודם.
לילי הביטה בג'יימס עיניה מנצנצות. הוא הנהן; הוא הבין מה היא רומזת.
"חבר'ה אני הולכת למיטה. אני סחוטה." לילי חייכה אל חבריה ועזבה.
לאחר כמה רגעים ג'יימס נעמד גם כן.
"אני הולך להשאיר את הכל לכם," חייך ג'יימס, עיניו מנצנצות.
"לאן אתה הולך?" שאל רמוס, זרועו הייתה מסביב לורה.
"למיטה," הוא ענה וחצה את החדר.
"ג'יימס פוטר הולך למיטה כל כך מוקדם. מה עובר עליך קרניים?" סיריוס צעק אחריו.
"כאילו שאני אספר לך." צעק ג'יימס בחזרה, הוא הלך אל חדרו ישר אל הגלימת היעלמות שבמזוודתו. הוא החליק תחתיה ורץ החוצה במורד המדרגות כמה שיותר בשקט ולאחר מכן אל מעונות הבנות.
הוא הקיש בשקט. לילי פתחה את הדלת מעט ונתנה לו להיכנס. ג'יימס העיף את הגלימה מעליו והחזיק את לילי בזרועותיו. הוא נישק אותה בתשוקה, ידיו עוברות על גבה. לילי עטפה את זרועותיה מסביב לצווארו. הוא הרים אותה והניח אותה על מיטתה. היא צחקקה כשהוא התחיל לנשק את צווארה. היא דחפה אותו אחורה וחייכה אליו.
"את חוצפנית, אוואנס." הוא אמר וחיוכה של לילי התרחב.
"זה לא מוזר שכל פעם שאנחנו מזייפים ריב אנחנו רוצים אחד את השני יותר אחרי?" היא העירה.
שניהם שכבו על המיטה, לילי נשענה על מרפק אחד בזמן שג'יימס שם את ידיו מאחורי ראשו מביט בה בהבעה מוזרה.
"אני אוהב את זה יותר ככה. יש בזה יותר תשוקה." הוא גיחך.
לילי גלגלה את עיניה אבל לא יכלה לשלוט על החיוך רחב שהתפשט על פניה.
ג'יימס נשען עוד פעם ונישק את לילי. לאחר מכן משך אותה והחזיקה בין זרועותיו.
"זה יהיה מצחיק אם מישהו יכנס לפה ברגע זה ממש." הוא צחק ולילי התרחקה ממנו, מביטה בעיניו.
"אל תגיד את זה!" אמרה.
"רק צחקתי," הוא השיב והחזיר אותה קרוב אליו.
"לא להרבה זמן," היא אמרה והשעינה את ראשה על חזהו. לאחר כמעט עשרים דקות של התנשקויות לילי שמעה צעדים מגיעים מהמדרגות.
ג'יימס שמע אותם גם ובזריזות נעמד ושם את גלימתו. הדלת נפתחה וסופי, קלאודיה ומישל נכנסו.
"הי לילי, מה את עושה?" סופי שאלה והתיישבה לצידה. ברכיה של לילי היו צמודים אל בטנה. היא נענעה את ראשה.
"לא הרבה, רק חושבת." היא חייכה. "מה אתן עושות?" היא שאלה, צופה במישל וקלאודיה מוציאות את הגלימות שלהם מהארון.
"הו, אנחנו הולכים לצריף המצווח עם השאר." הסבירה סופי.
"למה?"
"אנחנו הולכים לעשות מסיבה קטנה." אמרה קלאודיה, בעודה מרימה את גבותיה.
YOU ARE READING
לילי וג'יימס לנצחי נצחים
Fanfiction"מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר. "זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה. מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה. "יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם...