למחרת ישבה לילי בחדר המועדון, מסיימת את שיעורי הבית שלה כשאווה התקרבה אליה.
"היי אווה" חייכה לילי בשעה שאווה התיישבה לידה.
"היי לילי. אמא שלי דיברה איתך אתמול?" שאלה אווה בסקרנות. לילי הביטה אליה וחייכה.
"יאפ. רוצה לראות מה הראתי לה?"
אווה הנהנה בראשה ועקבה אחרי לילי במעלה גרם המדרגות אל חדרה. לילי הוציאה את הקלסר, פתחה אותו באחד העמודים והפנתה אותו לאווה.
"זה ניראה בסדר?" שאלה לילי.
עיניה של אווה התרחבו בהנאה. "לילי, זה יפיפיה! תודה רבה!" אמרה אווה בעודה כורכת את זרועותיה מסביב לילי.
"אין בעיה, אני שמחה שאהבת את זה" אמרה לילי כשהן נפרדו.
"מארק כל כך הולך לאהוב את זה!" צחקה אווה.
"מי זה מארק?" שאלה לילי בסקרנות.
"מארק אספל. הוא ברייבנקלו והוא ממש חמוד"
"זה הבחור שבא איתך לכאן אתמול?" שאלה לילי.
"הוו לא, זה היה פליפ, הוא גם חמוד.." חייכה אווה.
"אלוהים, את תעקפי את האח שלך עוד מעט!" צחקה לילי.
הדלת נפתחה וג'יימס נכנס פנימה. "מדברים על החמר, והחמור מופיע" צחקו לילי ואווה.
"על מה דיברתן בנות?" שאל ג'יימס, מעקם את גבותיו.
"על דברים שלא נוגעים אליך ג'יימס"
"נכו-ווו-ן" אמר ג'יימס מעביר לאווה את חתיכת קלף שהייתה בידו. "זה מאמא" הוא אמר. אווה קראה את המכתב כשג'יימס התקרב ללילי, התכופף אליה ונישק אותה. לילי נפלה על המיטה כשג'יימס עליה. אווה הביטה אליהם וגילגלה את עיניה.
"תמצאו לכם חדר" רטנה אווה.
"כבר יש לנו אחד, את נמצאת בו" הוא התכוון לנשק את לילי שוב כשהיא דחפה אותו ממנה והתיישבה. ג'יימס נאנח והתיישב גם, עיניו מנצנצות לעבר אחותו.
"אם את אוהבת את העיצוב, אני אשלח את זה עם הינשוף להכנה" אמרה לילי לכיוונה של אווה.
"תודה שאת עושה את זה בשבילי לילי. אמא צדקה, את באמת מעצבת מעולה" אמרה אווה מדפדפת בדפי הקלסר. ג'יימס הביט בלילי המסמיקה וחייך, צופה בלילי מדברת עם אווה.
"זה בסדר אווה. מה את עושה עם השיער שלך?" שאלה לילי בסקרנות.
"אה, מישל אמרה שהיא תעשה עליו קסם, כך שהוא יגדל לכל האורך שלי לכמה שעות" ענתה אווה.
"מה את מתכוונת ללבוש בנשף?" שאל ג'יימס בסקרנות.
"זה לא עניינכם" אווה השיבה לפני שנעמדה. היא עזבה את החדר, משאירה את לילי וג'יימס לבדם.
הימים חלפו ולבסוף הגיע הזמן לנשף. אף אחד לא ידע למה היתכוונה לילי להיתחפש. היא שמרה את הסוד היטב. לילי הייתה דיי מתוחה לראות עם מי ג'יימס ייצא, כל אותו הזמן הוא לא הסכים לגלות לה. לילי הביטה במראה. היא נראית בסדר, ככה היא חשבה. כל הבנות שחלקו איתה את החדר כבר היו למטה, מחכות לה. לבסוף היא עזבה את החדר. ג'יימס היה למטה עם סריוס, רמוס, פיטר, קלאודיה ומישל. הוא הסתכל מסביב על התחפושות של העוברים והשבים.
ג'יימס היה לבוש כאביר (מדליון כסוף שמחובר לעליונית, חרב ומסכה); סריוס לבש חליפת טוקסידו (חולצה לבנה, ז'קט, מגבעת ומסכה שכיסתה חצי מפניו); רמוס התלבש כ"זורו" (שכמיה שחורה, חרב, כובע ומסכת-עיניים); פיטר היה לבוש כאיכר (בגדים מקומטים ומרושלים, מסכת-עיניים); קלאודיה הייתה לבושה כמו ברבי (עליונית ורודה צמודה, מיני-סקירט ורודה, נעליים ורודות ומסכת-עיניים ורודה, לקלאודיה כבר היה שיער בלונדיני ארוך); מישל הייתה לבושה כאישה אצילה (שמלה ארוכה כחולה עם מחוך צמוד ומתאים ומסכה שכיסתה חצי מפניה). מישל וסריוס היו נראים נפלא יחד, אם הם היו מחליטים ללכת יחד. כולם נהיו חסרי סבלנות כשחיכו ללילי. ג'יימס ורמוס החלו קרב חרבות, שעה שסריוס ופיטר עודדו אותם. קלאודיה ומישל המשיכו לדון ב"כמה ילדותיות" הן היו.
כולם שמעו את דלת המעון נפתחת וחיכו ללילי בקוצר רוח. פי כולם נפער כאשר הם ראו אותה. לילי לבשה שמלה שקופה למחצה, שצווארונה עלה למעלה והקיף את צווארה (כמו שמלה סינית), מתחת לשמלה היא לבשה מיני-סקירט קצרה וחולצת בטן. בצד אחד של השמלה, היא הפסיקה בקו התפר של המיני-סקירט שלה, ובצד האחר השמלה המשיכה למטה עד לקצות מגפי-הברכיים הגבוהים שלה. (מישהו מבין שזו הייתה שמלה אלכסונית חתוכה?)
מגפי הברכיים הכילו כיס ארוך וצר עבור שרביטה. לילי חבשה מסכת-עיניים לבנה, שהייתה בעלת נוצות פרוותיות בקצה, שיערה היה מכווץ בקודקודה בקליפס שצורתו כשל תנין.
YOU ARE READING
לילי וג'יימס לנצחי נצחים
Fanfic"מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר. "זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה. מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה. "יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם...
