מאז שהגעת

פרק 2

לוסי:
האולם שקט כאשר אני צועדת במעלה המדרגות אל הבמה.
דבר לא כזה פשוט, כשיש בבית הספר הזה 2,000 תלמידים , מכיתה ז׳ ועד י״ב.
אני עוטה על פני חיוך גדול , ניגשת למיקרופון ומתחילה בנאום.
״בוקר טוב, ותחילת שנת לימודים מוצלחת. בית ספר ׳לביוטה׳!״ צעקתי וגררתי אחרי צעקות, תשואות , שריקות ומחיאות כפיים.
חיוכי גדל והמשכתי בנאום שלי.
״אני שמחה שכולכם נרגשים, לקראת תחילת הלימודים. כולם להרגע ובואו נתחיל את הטקס!״

לקראת סוף הטקס עולה נשיאת בית הספר הקודמת.
כל שנה הנשיא/ה שסיימו את התפקיד שלהם באים ונותנים לנשיא/ה החדשים את סיכת ׳נשיא מועצת התלמידים׳.
כשהיא מגיעה אלי לבושה במדי בית הספר שלנו עם הסיכה עליהם. היא נעמדת בדיוק מולי. מורידה את הסיכה ואומרת, ״אני , נילה לובסן. נשיאת מועצת התלמידים לשעבר. מעבירה לך, לוסי היל. את סיכת ׳נשיא מועצת התלמידים׳ . אני גאה מאוד לעשות זאת. ״ נילה העבירה לי את הסיכה, וכולם הריעו . זה נראה מגוחך, אבל מסורת זו מסורת.

אני יורדת מהבמה ורואה חיוך זדוני על פניו של שון.
אני יודעת שהוא שמע משהו על מסיבה כלשהי ושאנחנו לא הולכים ללמוד היום.
אני בדרך כלל לא מבריזה , אבל זה היום הראשון ללימודים ואנחנו בכיתה י״ב. ככה שלא לומדים הרבה בכל מקרה.
אני מתקרבת לשון ושואלת ״איפה?״
״את מכירה אותי כל כך טוב,״ הוא עונה, החיוך הזדוני עדיין מרוח על פניו. ״בואי, אני נוהג זה ביער ליד האגם.״
זה מקום בילוי די ידוע בקרב בני הנוער מהאיזור שלנו.
״סבבה, איך הייתי?״
״מעולה, אני די בטוח שכמה ילדי שנה ראשונה קיבלו זקפה בגללך.״ הוא קרץ לי
ואני כהרגלי הפכתי לעגבנייה , איזה אידיוט.
אני דוחפת אותו הצידה והוא כמעט נופל.
״אידיוט.״ אני אומרת בכעס מזויף.
אנחנו יוצאים מהאולם לכיוון האוטו.

כשאנחנו מגיעים הרוב שם , ושון היה צריך לשירותים אז התעכבנו.
״טוב... אז בגלל שאני הסעתי אותנו לפה את מחזירה.״ שון ממהר לומר כשאנחנו מגיעים לבר המאולתר.
״וכבר חשבתי שהחלטת להיות נחמד בלי סיבה, כי אין לי אוטו כרגע.״ עניתי בטון כועס-נעלב מזוייף.
״אני אחזיר לך בזה שאני אבשל לך כשנחזור הביתה.״ שון מחייך אלי את החיוך שבזכותו הוא משיג את כל הבנים והבנות - הוא לא מגדיר את עצמו הוא פשוט מזיין כל מה שזז- לא משנה אם הוא היה דופק לי את המבט הכי מרושע בעולם עדיין הייתי ״סולחת״ לו, אוכל קונה אותי. בייחוד האוכל שלו.
״אין בעיה, תפשוט על הבר כמה שאתה רוצה.״
״סבבה, תודה. הלכתי להביא שוטים ומיץ תפוזים בשבילך.״
״מוכרים פה שוטים?! השעה 9 בבוקר!״ אמרתי, מזועזעת לחלוטין. מי יכול לשתות את זה על הבוקר?? אני בקושי יכולה בלילה.
״כן , ממש ביזיון מה שקורה פה.״ שון צחוק עלי.
״טוב, טוב. הבנתי . ילדים בגילאים 17-18 יכולים לשתות ולאכול הכל בשעה הזאת. זה פשוט מטומטם בעייני.״
״מזל שאת לא שותה.״ אמר שון לפני שהלך להביא את השתייה.

לאחר 40 דקות כולם חוץ מהנהגים התורנים היו שיכורים.
ברקע הופעל השיר ״Hey mama" ושון התחיל לרקוד טווארק . אני נשבעת, הוא היה מיקי מינאז׳ בחיים הקודמים שלו. למרות שהיא עדיין חיה.
הוא הבן היחיד שאני יכולה לצפות בו עושה טווארק ולא לצחוק לו בפנים. ומסתבר שאני לא היחידה.
״עומד לי ואני בת!״ צועקת מישהי ומקבלת קולות הסכמה אחריה.
וכולם פורצים בצחוק שיכור.

לאחר כמה דקות ניגש אלי בחור חמוד, אני חושבת שקוראים לו לנסלוט.
״היי אני לנסלוט, אני איתך במתמטיקה.״ לנסלוט חייך חיוך מבוייש ולחץ את ידי, הוא ממש חמוד אז אני ממשיכה לדבר איתו.

אית׳ן:
היא מדברת עם לנסלוט רייג׳ המזויין.
הידוע בתור ״הילד הטוב״ בקרב הבנות, אבל כל הבנים יודעים שזו סתם הצגה כדי להיכנס לבחורות לתחתונים.
אני לא יודע למה אכפת לי, אבל אכפת לי.
היא מחוץ לתחום מאז כיתה ז׳.
כולם יודעים את זה חוץ ממנה. שזה דווקא מצחיק.
יכול להיות שהוא מתחיל איתה כי הוא שיכור

מהתחת. אבל זה מעניין אותי בדיוק כמו שמעניין אותי בת כמה סבתא שלו.
ויש סיכוי גדול שאני הולך לפוצץ למזדיין את הפנים עכשיו כי אני שיכור.
אני מתקרב אליהם וכשהוא קולט אותי ההבנה נופלת עליו והוא מבין שהוא נדפק.
״אני מצטער גבר, לא ידעתי.״ הוא לוחש בפחד ורק אני שומע אותו.
לוסי מביטה בנו מבולבלת, וקצת כועסת. בטח בגלל ש״הרסתי״ לה את השיחה איתו, שהייתה כפי הנראה נגמרת כשהיא בוכה אחרי שהוא שכב איתה , זרק אותה והפיץ עליה שמועות.
״מזל שעכשיו אתה יודע.״ לפני שהוא מספיק לענות , אני שולח אגרוף לפניו.
זה מוביל למכות רציניות .
יותר בכיוון של לנסלוט חוטף ואני מחטיף - בכל זאת, מכות.
פתאום אני מרגיש ידיים מתערבות ומרימות אותנו מהקרקע, מושכות את שיערותי.
אני קולט שזו לוסי, והיא נראת מאוד עצבנית.
״מה לעזאזל עובר על שניכם?!״ היא דורשת לדעת.

_______________
סליחה שלא העלתי הרבה זמן הייתה לי תקופת מבחנים עמוסה מאוד , היום אני אעלה שני פרקים ואשתדל להעלות בקצב מהיר יותר ❤️