מאז שהגעת

פרק 13

לוסי:
עלינו לחדר של אלינה , והטלפון שלה צלצל "שניה אני איתך" אמרה וענתה לטלפון .
"אממ, בטח... לא יודעת אם נגיע, לוסי... כן...כן... אוקי ביי"
"מי זה היה?" שאלתי
"הנרי, הוא הזמין אותנו למסיבה אצלו בבית" היא עונה
"ו... אנחנו הולכות?"
"כן"
"אז למה אמרת לו שאת לא יודעת אם נגיע?"
"זה מסובך ואת יודעת את זה."
הנרי אובססיבי לאלינה מהגן בערך אבל אף אחד מהם לא עושה את הצד הראשון.
הנרי עושה אבל אלו פלירטוטים שאין לאף אחד מושג אם הם בצחוק או לא, כי הוא בעצם זונה ממין זכר, ואלינה לא מוכנה שהלב שלה יישבר בגלל פלייבוי.
יש לה רגשות אליו (למרות שהיא לא מראה את זה) אבל אני בצד שלה ואתמוך בה בכל החלטה.
"צודקת, אז מה אנחנו לובשות?" שאלתי בחיוך
"אני אוהבת את השאלה הזו." הוא עונה בחיוך "המסיבה מתחילה ב22:00 ועכשיו 19:10"
"אוי ואבוי זה קצת זמן להתארגן" אמרתי " אנחנו צריכות להיות הכי שוות שם."
"נקודה. אני חושבת שזה הזמן לפלייליסט התארגנות שמורכב משירים מ2016 ושירים מיניים."
"אני איתך." עניתי בשיא הרצינות

כעבור שלוש שעות, אחרי מקלחת, סקין קר, איפור ובגדים אנחנו מוכנות.
אני לובשת שמלה בצבע אדום יין , היא של אלינה אז היא קצת גדולה עליי כי אלינה יותר גבוהה אבל זה מתבטא בכך שהשמלה נופלת בגלים מחמיאים.
לשמלה יש כתפיות דקות ומחשוף קדמי קטן  ,עם מחשוף נדיב מאחור, והיא מגיעה לי אל הברכיים.
אני נועלת נעלי עקב באותו צבע כמו של השמלה ( תודה לאל שמידת הנעליים שלנו תואמת) העקב לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, האיפור שלי מורכב מעין מעושנת ואודם בגוון אדום כהה ועמוק , את השיער שלי השארנו כמו שהוא, רק עשינו קצת פן, והוא נופל בגלים יפים.
אלינה לובשת שמלה ירוקה כהה שמחמיאה מאוד לצבע השיער שלה - ג'ינג'י אדום, ולצבע העיניים שלה-ירוק.
השמלה הדוקה ומחמיאה לה מאוד , לאלינה יש חזה קטן וישבן גדול והשמלה יושבת עלייה בול. הכתפיות יחסית עבות, אין מחשוף בגב אבל השמלה מאוד קצרה. האיפור שלה טבעי, עם קצת צלליות ירוקות בעיניים והעקבים שלה בצבע ירוק בהיר.
מזל שאלינה אוהבת לקנות מלא בגדים.
אנחנו בודקות מה השעה , 22:47
"טוב אנחנו קצת מאחרות, אופסי" אמרה אלינה
"אופסי דופסי" אמרתי "ניסע במכונית שלי או שנלך ברגל?" הכל פה קרוב להכל
"עם העקבים האלה?" שאלה והצביעה על עקבים הגבוהים שלה, הגובה של אלינה הוא 172 ועם העקבים האלה היא 180.
"צודקת ניסע באוטו שלי"
ההורים שלה כבר היו במיטה מוכנים לישון, אמרנו להם שלום ויצאנו.
הגענו אל האוטו, פתחתי לאלינה את הדלת "גברות קודם"
אלינה נכנסה בצורה דרמטית אל האוטו "תודה לך אדוני"
נכנסתי אל האוטו והתחלנו לנסוע לכיוון הבית של הנרי , אלינה כיוונה אותי, הגענו אל הבית שלו.
החניה הייתה מפוצצת "מי ידע שיש כלכך הרבה אנשים בכפר הקטן הזה, יש מצב שהמסיבה הזו לא תהיה עלובה"
"כן גברת העיר הגדולה, יש פה אנשים והמסיבות אצלנו אנשי הכפר מעולות."
יצאנו מהאוטו , הגענו אל דלת הכניסה שהייתה פתוחה כבר
"מוכנה?" שאלתי
"מוכנה."
"מוכנה?" שאלה
"מוכנה."
נכנסנו אל תוך הבית, המוזיקה הייתה רועשת מאוד,כל המקום הסריח מסמים, אלכוהול זיעה וכפות רגליים.
מהמם בעיניי.
הנרי מיד ניגש אלינו כאילו חיכה כל הזמן הזה שאלינה תופיע.
הנרי 180, בעל שיער מתולתל, קצר וג'ינג'י (שניהם ג'ינג'יים זה כזה חמוד), בנוי טוב כי הוא שחיין , ויש לו עיניים כחולות כהות.
" אל-אל השמלה הזאת נראת מדהים עלייך" אמר וחיבק אותה, אל אל זה השם חיבה שהוא קורא לה בו עוד מהגן
"תודה רבה הנרי גם-" הנרי קטע אותה לפני סיום המשפט "אבל את תיראי הרבה יותר טוב בלעדיה" אמר וקרץ. אלינה גילגלה עיניים "תסתום."
"תגרמי לי" הוא נהנה מאוד מלהציק לה, אלינה נהייתה אדומה כמו עגבניה "אני אוהב שאת מסמיקה, זה גורם לי לחשוב על דרכים אחרות שאני יכול לגרום לך להסמיק" הנרי הרים את גבותיו בפלרטטנות
"שלום גם לך הנרי" אמרתי לפני שאלינה תבעט לו בביצים
"לוסי" הוא הסתובב אליי "ברוכה השבה אל כפרנו הקטן נערת העיר הגדולה" אמרתי כבר שיש להם את אותו חוש הומור?
"איזו קבלת פנים מלבלבת אדוני הצעיר"
"יש שתייה במטבח, כולם בסלון, אל תעלו לקומה למעלה "
"למה ?" שאלה אלינה במבט תמים
"את יכולה לעלות לשם רק איתי אבל אני לא בטוח שאת מוכנה לזה"
הפרצוף של אלינה כשהיא הבינה שזו הקומה של האלה שרוצים קצת פרטיות היה מאוד מצחיק
"איווווו, זה דוחה לעשות את זה שם! המיטה של ההורים שלך שם! המיטה שלך שם!" אמרה בקול נגעל
"נכון המיטה שלי שם והיא מאוד בודדה, רוצה לתקן את זה?"
"לא." קבעה
"אוקי," אמר במבט מבואס יתר על המידה " במרפסת האחורית מעשנים והשאר אני בטוח שתסתדרו בעצמכן." מחייך ומוסיף "אלא אם כן את רוצה סיור פרטי אל-אל"
"לא תודה" ענתה "נתראה" היא אמרה , לקחה את היד שלי וברחה משם - אדומה יותר מעגבניה חשוב לציין.
"כשאת מאדימה זה מבליט לך את הנמשים, זה חמוד " אמרתי
"אני שונאת אותו." השיבה
"רוצה למצוא את האלכוהול במטבח?" הצעתי
"כן.לחלוטין כן."