מאז שהגעת

פרק 18

לוסי:
אני שונאת אותו.
הגיע הזמן שבו מוניקה בודקת לנו את הפסטות , אנחנו היינו הבדיקה השלישית שלה.
"עבודה מעולה," היא אמרה " אולי זה כן היה רעיון טוב לשים אותכם בזוג" היא חייכה וקרצה
"תודה ולא" השבתי בחיוך מריר
"הייתי מעדיף לאכול גופה של בן אדם מאשר לעבוד איתה " החזיר לי א'יתן
"חמודים" אמרה וציחקקה "אתם מקבלים 100 על העבודה הזו" אמרה והלכה לזוג הבא
המשכנו בשתיקה שלנו עד שהשיעור עבר

"היי, מה קרה בשיעור? למה התחלת לבכות?" שון הצטרף אליי אחריי השיעור
"בצל." אמרתי במרירות , תמיד הייתי רגישה לבצל
שון התחיל לצחוק ומרוב צחחוק הוא החזיק את הבטן חזק והתכופף
"זה לא מצחיק אתה יודע שבצל עושה לי לבכות" צעקתי-צחקתי
"זה מאוד מצחיק " אמר והפך לרציני " אבל קרה שם עוד משהו" אמר בחשדנות
"סתם הוא צילם אותי מאיזו שהיא סיבה וזה הזכיר לי את הפעם ההיא " לא היה צריך להסביר , שון עבר איתי הכל וידע הכל
"בן זונה, מי הוא חושב שהוא? ללכת להרביץ לו?" אמר ונראה רציני
"שון, בלי להעליב הוא מתאמן כל יום ואתה... פחות" אמרתי ועלה חיוך על הפנים
"סליחה? מה את רומזת?" אמר בקול נעלב " את יודעת כמה אנשים אהבו את הגוף המדהים הזה? אמר וטפח על השרירים שלו " ואני יותר גבוה" הוסיף
"לא התכוונתי לזלזל" צחקתי " פשוט יש לכם סוג שרירים שונה"
"אני יודע, אני יודע, אל תדאגי סתם צחקתי עלייך"
"מוכן למתמטיקה?" שאלתי
"שלוש שעות." ענה
"שלוש שעות." חזרתי אחריו

"זה נגמרר!!!" צעק שון בסוף השיעור
"עברה רק שעה , מפגר " צחקתי " זה הצלצול של ההפסקת אוכל"
"לא נכון." אמר
"מצטערת" השבתי בקול רך
"טוב בואי ארוחה על חשבוני היום" אמר וקרץ
"באמת תשקיע בי את ה10$ דולרים האלו?" אמרתי בהערצה מזוייפת
"אכן כן, דאדי מפנק "
"אל תגיד את זה יותר בחיים שלך" אמרתי ובדיוק הגענו לקפיטריה
אני לקחתי כריך עם שמנת, מלפפונים חמוצים, חביתה וחסה עם סלט ירקות בצד
שון לקח כמוני רק כפול ,
בדרך כלל הייתי לוקחת יותר אבל אין לי תיאבון והאוכל פה לא כזה מגרה למרות המחיר המופקע שאנחנו משלמים בשנה .
בדיוק כשהתישבנו אלק שלח לי הודעה והתחלנו להתכתב ,
-אלק: איך את?
-לוסי: בסדר.
-אלק: בטוח? אם משהו קרה את יכולה לספר לי , את יודעת את זה נכון?
הוא כזה חמוד, גם דרך ההודעות הוא שם לב לפרטים הקטנים
-לוסי: סתם איזה ילד מהכיתה שלי עיצבן אותי וזה הרס לי את המצב רוח
-אלק: א'יתן שוב?
הלב שלי עשה משהו מוזר כזה , אני אפילו לא יודעת להסביר
-לוסי: כן! איך ידעת?
-אלק: גאון, אז מה הוא עשה?
התחלתי לספר לו ואפילו לא שמתי לב שעברה יותר מחצי מההפסקה( ההפסקה 40 דקות) עד ששון התלונן,
"טוב מי זה? אני רוצה לדעת עם מי את מעדיפה להתכתב עם החיוך המטופש שלך מאשר לרכל איתי." אפילו לא שמתי לב שאני מחייכת ,
שון ראה את הפרצוף שלי ואמר " את גם מצחקקת וזה דוחה. מי זה?" דרש לדעת
"אלק, הבחור ש-"
"כן אני יודע מי זה אלק" קטע אותי " שמרתם על קשר? הוא נחמד ? אתם עושים סקסטינג באמצע בית ספר??"
"מה לא!" השתנקתי
"יש לו גדול?" שון לגמרי התעלם ממני " אין סיכוי שאני נותן לך לצאת עם מישהו שיש לו קטן ויותר מזה שלראשון שלך יהיה קטן."
"אנחנו לא יוצאים." קבעתי "ואין לי מושג אם יש לו גדול, אנחנו רק מדברים" הבהרתי
"טוב אבל כשתדעי תגידי לי, נכון?"
"ברור" אמרתי ברוך " אז על מה רצית לרכל?"

ההפסקה עברה כל כך מהר וכך גם שאר היום, יש לי משמרת היום במאפיה ואני ממש מצפה לה, כיף לי לעבוד שם.
"היי לוסי, מה שלומך?" אמרה מרלה ונראתה מותשת
"מרלה , את יפיפייה את יודעת את זה ,נכון? אבל את נראת מותשת אולי אני אעבוד לבד היום?" שאלתי
"את יודעת מה , יקירתי? זה באמת יהיה נחמד אני עייפה מאוד."
"תלכי לנוח מאחור או בבית , אני אטפל בהכל" הבטחתי
התחלתי לסדר הכל ולהוציא סחורה טרייה, לאט לאט הגיעו לקוחות והמקום נהייה עמוס .

שכחתי שאין לי אוטו, שיט.
התקשרתי לשון אבל הוא לא ענה, התקשרתי עוד פעם " תענה... תענה..."
"נראת טוב עם המדים האלו" צעק לי בלייק מרחוק " מעניין איך תראי בלי " קרץ
"אתה לא מקורי, כבר שמעתי את זה"
"חבל, מה את עושה פה לבדך בחושך? מחכה למאהב המסתורי שלך?" שאל תוך כדי הרמת גבות
"אתה כזה ילד" אמרתי וראיתי את וויל ואית'ן מתקרבים " לא, שכחתי לקבוע לי הסעה הביתה" אמרתי בקול ממורמר, וויל ואית'ן כבר היו לידינו
"לא תיקנת את האוטו שלך?" שאל בלייק
"תיקנתי." עניתי
"ו..." השיב, לא מבין
" ו... אני לא נוסעת איתו לבית ספר"
"למה?"
"ככה"
"אז את כן מחכה למאהב הסודי שלך שיקפיץ אותך הביתה כמו שהוא מקפיץ אותך לבית ספר, ידעתי!"
"אני מקפיץ אותה לבית ספר, אידיוט" התערב אית'ן
"אה." השיב בלייק
"אה?" השיב וויל באותו זמן
למה? מה אני עשיתי רע שזה קורה לי, התאומים הסתכלנו על אית'ן ואז עליי ואז שוב על אית'ן ואז שוב עליי כמה פעמים,
"בטח" אמר וויל
"א אה" אמר בלייק
"זה לא כזה סיפור" אמרתי
"כן" הסכים אית'ן
"טוב אם אין לך דרך לחזור אני אקח אותך גם ככה וויל חוזר עם אית'ן כי הוא אומר שאני מסריח ואני צריך חברה" אמר בלייק
"לא." קבע אית'ן " אני אקח אותה"
"טוב." אמרתי
וויל ובלייק החליפו מבטים ,
אני ואית'ן הלכנו לאוטו שלו ו-וויל ובלייק הלכו לאוטו של בלייק, כשנכנסנו לאוטו שלו אני דיברתי ראשונה
" "לא" " חיכיתי אותו
"סליחה?" שאל
"מה זה היה ה"לא" הזה, אני לא הבעל חיים שלך אתה לא מחליט עליי"
"שתקי כבר" אמר ולא היה לי כוח להתווכח איתו , הייתי ממש עייפה מהמשמרת ומהיום בכללי ולאט לאט העיניים שלי נעצמו.

אית'ן:
הגענו לרחוב שלנו והיא נרדמה , אני ממש לא רוצה להעיר אותה , עדיף שהיא תישן ולא תדבר
ניערתי אותה יחסית בכוח ,
היא התעוררה ואמרה "אע?"
"הגענו ,את נרדמת ועם כמה שאני רוצה להשאיר אותך באוטו ולנעול אותך בו כל הלילה שתיקפאי אני בטוח ב100% שתשברי את החלונות"
"אה." היא לא הוסיפה יותר שום דבר וגם לא הסתכלה עליי, הנחתי שזה בגלל מה שקרה היום, כשהיא הייתה עם רגל בחוץ אמרתי " סליחה, מחקתי אותן"
שקרן
היא לא צריכה לדעת את זה ,
היא הינהנה בתודה והלכה לביתה
_______
אני בשוונג עם הכתיבה ( אני דוחה את הלמידה למבחן במתמטיקה )🎀